לא במשמרת שלי

הסוף

מליסיה
חזרנו לשגרה שהתגעגעתי אליה. תיאו מאוד זהיר איתי במעשים ובמילים, הוא לא מוריד ממני את העיניים ותמיד גורם לי להרגיש הבחורה הכי יפה בחדר. גם עכשיו, הוא ביקש שאצטרף אליו לאיזה אירוע אקראי של החברה.

ליאו בבית עם אמא של תיאו... ואני כבר מתגעגעת אליו.

תיאו מגיע אליי עם כוס שמפנייה. ״לקחת שמפנייה גם לעצמך, אהובה?״ אני מדברת אליו בלשון נקבה בהקנטה.

חיוך איטי עולה על שפתיו. ״זה בירה.״

״כן ואני פיה ורודה בלילה.״ אני נוחרת בבוז, שותה קצת מהשמפניה שלי. הוא מציע לי לטעום את שלו ואני כמעט יורקת את זה. ״שמפנייה נדירה!״

הוא עדיין מחייך את החיוך הזה שעושה לי דברים לוהטים בגוף. ״פיה ורודה בלילה, מה?״ הוא מנשק את המצח שלי. ״יהרוג אותך להודות שאני צודק?״

״לפעמים.״

ואז קוראים לתיאו לבמה. הוא מנשק את שפתיי וקורץ לי לפני שהולך. הלב שלי רק מתרחב ואני מביטה בו בחלומיות.

יש דברים כאלה?

תיאו מדבר על מילים אחרונות... זה קצת מוזר לי אבל הכול ממשיך רגיל. ואז הוא מדבר עליי. ״לפני שהתחלתי את הקריירה, הייתה בחורה שבנתה אותה. היא הייתה אז ילדה שעשתה לי בית ספר,״ הוא מחייך וקורץ לי. ״הייתי גדול ממנה בשביל להסתכל עליה והיא הייתה בכמה ליגות מעליי, אבל היא מעולם לא טרקה לי את הדלת בפנים, ותמיד דיברה אליי בגובה עיניים. היו לה ערכים, לב טוב וסקרנות שהרגה אותי כל פעם מחדש.״ הוא מדבר בשקט אבל כולם שומעים אותו.

כולם מחפשים באולם מי הבחורה המדוברת ואף אחד לא מנחש שזאת אני. זה כיף כל כך.

עיניי מתחילות לדמוע מהתרגשות.

״מאז שהיא הייתה ילדה קטנה ומעצבנת חיבבתי אותה, כי היא היחידה שהיה אכפת לה מספיק. כשהיא הפכה לנערה הרגש התחזק ואז היא נעלמה מחיי. כשהיא הפכה לאישה? פאק הייתי בטוח שהלך אחרי. עשיתי טעות והברחתי אותה שוב.. וזה לא פאקינג עומד לקרות שוב.״ הוא ירד מהבמה ועיניים רבות עקבו אחרינו.

שיט. הוא מתקרב!!!! אעאעאעאע!!!

לגמתי את כל השמפניה בשלוק מהיר של לחץ וביד רועדת. חיוך עיקל את שפתיו היפות.

הבן זונה הזה ידע מה הוא גורם לי להרגיש!

ואז הוא עצר מולי. מושיט לי קופסא כחולה שידעתי בדיוק מה מסתתר שם. ״אם תעזי להגיד לא.. אני חוטף אותך מול כל האנשים האלה.״

חיוך קטן רעד על שפתיי. ״למה עשית את זה מול כולם?״

הוא משך בכתפיו. ״אני פורש מהעסק.״

״מה?״ פלטתי בשקט, המומה.

״אוי מורדת, לא הבנת שאני מספיק מיליארדר בשביל שהבן שלי גם לא יעבוד? אני הולך לעשות מה שאני הכי טוב בו.״

״מה?״ עדיין אין לי מילים.

״לדאוג לך. לגרום לך להשיג את הטוב ביותר ולהיות האבא הכי טוב שאני יכול להיות. נו אז את מתחתנת איתי?״ הוא נאחז בעורף שלי.

״אתה צריך לרדת על ברך אחד ולשאול שאלה אחת.״ צחקתי.

הוא ירד על הברך שלו, ״תינשאי לי?״ בלי יותר מדי שאלות. ירדתי על ברכיי מולו ונישקתי את שפתיו. כולם הריעו בשמחתנו, בכלל לא הכרתי את כל האנשים האלה.

״זה אומר כן. אתה רוצה עוד ילד?״ קרצתי לו. ״הפעם ארוץ לספר לך בשנייה הראשונה.״

הוא משך לי בשיער בתגובה לעקיצה שלי. ״תבטיחי שלא תברחי ממני בשביל להביא כלב?״

״תבטיח שלא תירה בי באקדח ללא כדורים?״ שירבבתי את שפתיי בהקנטה.

הוא משך אותי קרוב יותר אליו. ״אני אוהב אותך, מליסיה. תמיד אהבתי ותמיד אוהב.״

חיבקתי את עורפו. ״ידעתי שאני אוהבת אותך מהשנייה הראשונה. מהחיים עד המוות?״

הוא צחק, ״אפילו המוות לא יפריד בנינו, מורדת. אנחנו נמצא גם שם דרך.״ עיניו בחנו את עיניי ההומור ירד בהדרגה ומשהו יפה על לעיניו. רגש. כנות. ״אני יודע שנפגעת הרבה ממני, שאנשים עשו לך חיים קשים וברחת להיות לבד כל החיים. זה לא חייב להיות ככה. את לא חייבת לחשוש לפני שאת מכניסה מישהו לחיים שלך.״

״יש לי אותך, ואת ליאו. את אמא שלך ואותי.״ אני מחייכת. ״זה מספיק לי.״

״את צריכה שכל העולם יכיר אותך. את פספוס אדיר אם לא, מורדת.״

״אני אוהבת אותך, תיאו.״ קברתי את ראשי בצווארו. ״תשתדל לפשל פחות,״ ביקשתי.

הוא נאנח. ״מבטיח.״

והסכמתי להינשא לילד שהפך לנער, שהפך לגבר שתמיד אהבתי. לגבר שעשיתי לו את המוות בכל משמרת אפשרית שהיה לו איתי. לגבר היחיד שהכנסתי לליבי ונתתי לו לרסק את ליבי ולהשלים את החלקים. זה הגבר שעשה אותי מאושרת, וצמחנו ביחד.

״הקלטתי אותך אומרת שאת אוהבת אותי,״ קולו היה מקניט.

חייכתי. ״מכחישה.״

״אמרת כן. את מתחתנת איתי?״ שמעתי אותו שואל בחיוך.

״מכחישה.״

ואז הוא העיף אותי על הכתף שלו. צווחתי בהפתעה. ״לא במשמרת שלי.״ הוא צחק, נותן לי מכה עדינה בישבן ויוצא איתי מהאולם.

חייכתי, חסרת מילים.

לא במשמרת שלי? איזה פוץ. ״יש לך מזל שאני לא ממש שונאת אותך.״ אמרתי בחיוך.

הצחוק שלו מילא את ליבי.

תיאו, האהבה הראשונה והאחרונה שלי.. כי כמו שאמר - גם המוות לא יפריד בנינו.

•••••

אוקי. אז זה עוד ספר שאני מסיימת.. ולקח לי הרבה זמן לחשוב על מסר לסיום הספר. אני בדרך כלל מכינה מסרים לפי רגעים בחיים שאני סוגרת איתם מעגל.
אז אני מקווה שאשוב עם ספר טוב בקרוב, כי כולכם חסרים לי מאוד. עשיתם לי טוב על הלב והייתם איתי בתקופה הכי חשובה לי בשנים האחרונות.
תודה לכולן, על הסבלנות והאהבה האינסופית.
ותזכרו שהספרים שאני כותבת זו לא המציאות וגבר שמדבר אליכם לא יפה פעם אחת- לא אמורה להגיע לו המחילה.
אני אוהבת אותכם! מקווה לשוב בקרוב🥰🥹❤️