מליסיה
ליאו כזה חמוד! גאד!
״אפרוח קטן,״ אני מנשקת לשפתיו. ״מי אוהבת אותך הכי
בעולם?״ אני נותנת עוד נשיקות עדינות לשפתיים שלו. ״יש לך מזל שאני אוהבת אותך למרות שאתה דומה לאבא הקוף שלך, נכון שיש לך מזל?״ אני לוחשת בקול קטן ומצחיק.
ליאו מחייך חיוך רחב כאילו הוא מבין את זה וזה מצחיק אותי.
כחכוח גרון מפתיע אותי מאחור. אני מוחקת את החיוך ומסתובבת בפרצוף כועס, זוכה למבט אדיש של תיאו. ״את קמה לאכול?״ קולו רגיל. ״או שאת מתכוונת להמשיך להסיט אותו נגדי?״
״לא הסטתי אותו נגדך, בכיין, השקפתי לו את המציאות.״ אני ממלמלת, מרימה את האפרוח שלי. ״רק אמרתי לו שאתה דומה לקוף.״
״אז גם הוא דומה לקוף?״ תיאו שואל בקול נמוך, חוסם לי את המעבר לצאת מהחדר. פניו כל כך קרובות לשלי שאני כבר נרתעת.
״האפרוח שלי יפה יותר מכל האנשים שבעולם, שמוק.״ אני מכווצת את אפי בכעס.
״אה,״ חיוך מקניט עולה על שפתיו. ״אפרוח? ככה את קוראת לגבר הקטן הזה?״
״תשתוק.״ אני עוקפת אותו למרות שהריח שלו מבלבל את החושים שלי ומקשה עליי ללכת רגיל. אני מחבקת את ליאו שמסתכל עליי בהערצה. ״אין אהבה כזאת,״ אני לוחשת באנחה קטנה ושוכחת לרגע מתיאו.
כשאני נכנסת למטבח אני רואה שהשולחן מלא באוכל. יופי כי אני ממש רעבה. אני מביטה בעגלה החדשה שעומדת ליד המטבח. ״הבאתי עגלה קטנה יותר שנכנסת לכל מקום בשביל שתפסיקי להחזיק אותו על הידיים כל היום. הוא בסוף יתרגל.״ תיאו קרוב מדי אליי וזה מתחיל שוב לבלבל לי בלב.
אני שונאת את זה.
אני מניחה בזהירות את האפרוח שלי על העגלה החדשה, הוא מתעסק במוביל החדש שלו, עיניו סקרניות וזה ישר מרכך אותי.
״עכשיו את צריכה לאכול.״ הוא מתחיל לעלות לי העצבים? כן. לגמרי. ״מליסיה?״
״אלוהים,״ אני ממלמלת בכעס. ״תשתוק כבר, תיאו.״ הוא נוהם בתגובה לעצבים שלי, ואז הוא יוצא למרפסת. הוא מעשן שם או שאני מדמיינת?
ממתי הוא מעשן?
אני מתחילה לאכול בידי הימנית וביד השמאלית אני מחזיקה את ידו הפיצית של האפרוח שלי.
אחרי כמה דקות תיאו מתיישב מולי, תוקע בי מבט עצבני כשהוא אוכל ואני לא מתייחסת אליו. ״את רוצה להמשיך להתנהג כמו ילדה קטנה שכועסת?״
אני מגלגלת עיניים ולא עונה. אין לי סבלנות אליו. ״אתה מצפה שפשוט נתנהג רגיל? וגם אל תשכח שהבטחת לי שתניח לי לנפשי. אמרת שאתה רק רוצה שלא יחסר לנו שום דבר, לא?״ קולי קר וחסר סבלנות.
״אני מצפה לקבל הזדמנות מזויינת. אני מצטער על זה שכיוונתי אלייך אקדח למרות שהייתי יורה לעצמי בכל מקום בגוף לפני שהייתי משחרר עלייך כדור מזויין.״
YOU ARE READING
לא במשמרת שלי
Romanceמליסיה היחידה שראתה אותי כשלא היה לי דבר. נכנסת מתחת לעור. ממכרת. ועכשיו לה אין כלום ולי יש הכול. והיא עדיין המורדת שהיא, עושה צרות במשמרת שלי.
