• פרק 12 •

1.1K 96 28
                                    

בדרך כלל אני לא שמה טריגרים בתחילת הפרק , אבל זה משהו אישי שלי שחשוב לי - יש פה טריגר של הפרעת אכילה , שימו לב 🙏🏻❤️
——————————————————————
- נקודת מבט גרטה -

יהלום .. יהלום .. יהלום .. הוא קרא לי יהלום .

אני לא יודעת מאיפה זה בא , אני לא יודעת למה הוא קרא לי ככה , ואני בעיקר לא יודעת למה זה העביר בי צמרמורות.

סמואל מתקרב אליי , לוקח את היד שלי , שם את ערימת הכסף בידי ונשאר קרוב אליי עם המבט עליי .
" בפעם הבאה שתצטרכי כסף , או כל דבר אחר , רק תבקשי . "

" סמואל .. אני לא יכולה לקחת את זה , זה הרבה כסף . "
" אני לא מתווכח איתך גרטה . את לוקחת את זה . "
" סמואל .. "

" גרטה . " הקול החזק והיציב שלו גורם ללב שלי להשתגע.
הוא סוגר את היד שלי על הכסף ומשאיר את היד שלו עליי .

אנחנו מביטים אחד בשנייה , והדבר היחידי שנשמע זה קולות המוזיקה החלשים מבחוץ , המנהל של המועדון דאג שבחדרים הפרטיים בקושי ישמעו את המוזיקה החזקה , כדי שהאנשים יתרכזו יותר ב .. עניינים שלהם ..

לפתע , קול נשמע . אוי לא . זה לא קרה עכשיו . הבטן שלי קירקרה. הלחיים שלי נהיות אדומות ואני ממהרת להתרחק מסמואל .

" אני .. אממ .. אני צריכה ללכת .. " אני מתקרבת אל הדלת אך סמואל אוחז ביד שלי , ומסובב אותי אליו בעדינות .

" את רעבה ? "
אוי אלוהים . זה כל כך מביך ..

" לא , ממש לא . הבטן שלי סתם אוהבת להפריע בזמנים שקטים." ניסיתי לצחוק ולהקליל את הסיטואציה , אך זה לא כל כך עבד.

" מתי הייתה הפעם האחרונה שאכלת ? "
" אממ .. לפני שעתיים .. " אני משקרת .
סמואל נראה שהוא לא מאמין לי , ומתקרב אליי עוד .

" אני לא שופט אותך , יהלום . אני רק רוצה לדעת מתי הייתה הפעם האחרונה שאכלת . " שוב הכינוי הזה שעושה לי פרפרים בבטן ..

" אתמול בצהריים . " אני מורידה את ראשי ואומרת בקול חלש מאוד , שאני בקושי שומעת את עצמי.

" מתי ? ״

" אתמול בצהריים . " אני מרימה את הקול . יש שקט , ואני מפחדת להרים את הראש . סמואל אוחז בלחיי ומרים את ראשי . הוא מלטף את לחיי ומביט בי .

" בואי . " הוא אומר לאחר מספר שניות ומושך אותי אל מחוץ לחדר . " לאן ? "אני שואלת והוא לא עונה .

• המאפיונר הפגום שלי { 2 } •Where stories live. Discover now