(-טריגר. הפרק הזה יכול להוות טריגר בגלל התקופה של המלחמה. בבקשה לחשוב לפני שקוראים-?)
ניקו ענה לטלפון שלי.
"תקשיב." לא נתתי לו להוציא הגה. "אני בחנות הזו כאן, כמה רחובות מהדירה שלנו, חנות עתיקות, זה לא ממש משנה אבל יש להם כאן קופסה עם תמונות ישנות של זוגות, ואני יודע שזה נשמע מוזר אבל, אני מרגיש שאני מסתכל בתמונות שלנו מיקומים מקבילים."
"שלום גם לך." ניקו גיחך.
לא יכולתי להחזיק בידו של ניקו דרך הטלפון. אבל ידעתי שהוא מקשיב כשסיפרתי לו את הכתוב מאחורי התמונה הבאה. תמונה של זוג מחזיקים ידיים, הגבר היה חייל. כנראה במלחמת העולם השניה.
"מהרחוב הצפוף בין הנשים לילדים הבטחתי שאשלח לו בכל לילה מכתבי אהבה, ואתפלל לאלים שהוא יחזור בשלום הביתה. הוא תמיד יהיה שלי, תמיד נהיה לנצח."
"רומנטי," ניקו גיחך. "זו דרך מוזרה לספר סיפור."
פלטתי צחוק. "תדמיין אותנו שם לפני שמונים שנה נלחמים בגרמנים והיפנים."
"אתה תהיה חייל חתיך." יכולתי לשמוע את ניקו מחייך מבעד לטלפון.
"מי שמדבר." אני צוחק. "בכל מקרה, ניקו. אני חושב שכדאי שתבוא לחנות כאן. אתה תיהנה לא פחות. המוכרת כאן גם נחמדה."
"מה השם של המקום?"
"חנות העתיקות של טיילור." אמרתי כשטיילור חזרה עם עוד קופסא מלאה בתמונות מחייכת אלי.
"אני אבוא," ניקו ניתק.
"בן הזוג שלך בא?" טיילור שאלה, עיניה נצצו.
אני מהנהן. "אני חושב שהוא יחבב את המקום. הוא אוהב את העבר. התקופה שלפני שמונים שנים כזה. תמיד הרגיש כאילו הוא היה צריך להוולד בשנות הארבעים."
טיילור חייכה. "יש לי תחושה שאחבב אותו."
YOU ARE READING
Timeless|Solangelo AU
Fanfictionבהמשך הרחוב יש חנות עתיקות, משהו בוויל אמר לו לעצור. אז הוא נכנס. על הדלפק יש קופסא ושלט מעליה שאומר: "תמונות ב25 סנט" ~•°•~♡~•°•~ בהשראת השיר Timeless של טיילור סוויפט.
