אז ביום ראשון 31.12 היה לי יום הולדת
ספויילר - לא לברך אותי בבקשה....
פעם ראשונה אחרי 11 שנים שלא חגגתי נובי גוד עם המשפחה של אניטה, אבל הי, כולנו נפגשנו ביחד כדי לקבור את אבא שלה.
אז הבנתם נראה לי את הקונספט....
בכאב גדול אבא שלה נפטר בשישי.
אז בשבת אמא שלי באה להיות איתי כדי שאני לא אתעורר לבד וב12 בלילה היא הדליקה לי נר. אני בכיתי בהיסטריה ואפילו לא רציתי להביע משאלה.
בבוקר התעוררתי לבית מקושט, מסתבר שאניטה קנתה את כל הקישוטים שחיכו לי.
החלטתי ללבוש שמלה יפה שאמא קנתה לי ליום הולדת ובמקום להיות בחופש הלכתי לעבודה.
90% מהברכות יום הולדת שלי היו 'למרות המצב הקשה'....
בעבודה לא באו לברך אותי כשהבאתי עוגה (האכזבה הזאת תהיה לחלק פריקה אחר אני משערת לעצמי)
ואז החלפתי בגדים ונסעתי לאסוף חברות ללוייה.
זה כל כך כאב. זה היה פאקינג מוזר שבמקום לשמוע אותו אומר לי כמו כל שנה מחדש 'שחף מתי את לומדת רוסית?' ללוות אותו בדרכו האחרונה...
ואניטה.... הבחורה רק קברה את אבא שלה ומה שהיה לה חשוב זה להגיד לי 'תעשי משהו נחמד היום, אוקי?' ולחברות שלי 'אל תשאירו אותה בבקשה לבד'.
אז בשבילה החלפתי בגדים וישבתי עם חברות לשתות באבל טי, משם יצאתי עם חברות למסעדה שהייתה אמורה להיות עם אניטה והלכתי אליהן לציין את השנה החדשה.
כל החברות שלי קיבלו את הבקשה המוזרה של 'בבקשה תברכו אותי שוב בזמן מתאים'.
אז כן.... סוריאליסטי
CITEȘTI
Shiny's Nonesn 6
AlteleGun: papiiii אז הגענו לחלק 6 ויכול להיות שהפעם הגזמתי טיפה בציטוטים אבל נו טוב אוףגאן. Third: you want just my body? why don't you take my heart too? Khai: Third, don't say it to anyone ever agai or else they will fall in love with you Khai: you kep...
