פרק 15 - קנאי:

4.7K 449 231
                                    

נקודת מבט ג׳מה:

העקבים שלי נוקשים בזמן הירידה שלי במדרגות, מהדהדים ברחבי האחוזה. אני מעיפה מבט קצר נוסף בתיק הקטן שלי ומוודאת שהמפתחות והארנק נמצאים שם.

״אני אחזור עוד חצי שעה״ אני אומרת לאבא ומתאו שיושבים על הספה הגדולה בסלון. אבא מרים את גבתו לעברי בשאלה ומתאו מזדקף ״לאן?״

״חברות״ אני עונה בקצרה ולא מספיקה להגיע לדלת כשרעש של צעדים כבדים נשמעים מכיוון המדרגות. ניקו הראשון, מתקדם אחרי בחיוך מאוזן לאוזן ״אני יוצא! חוזר עוד חצי שעה״ הוא אומר ואני מרימה את גבתי לעברו.

אנזו יורד כמה שניות לאחר מכן בחיוך זחוח ״תגידו לאריאנה שאני אחזור עוד חצי שעה״ הם צוחקים עליי?

״אבא, יש לי עניין קטן לחצי שעה ואני חוזר״ רוי אומר מהמדרגה העליונה, מביט בי בהתגרות שגורמת לי לגלגל את עיני. מי הבא בתור? פאקינג אייס?

״אתה לא הולך אדיוט!״ הקריאה של ואל נשמעת לפני שאייס יורד במדרגות ומביט בי בממזריות ״אני אחזור עוד חצי שעה נסיכה!״ הוא קורא לעבר ואל ונעמד ליד האדיוטים שחוסמים את הדלת.

״לא משנה, אני לא יוצאת״ אני רוטנת וחוזרת אל המדרגות, לא מפספסת את קריאות השמחה שהבנים ניסו להשתיק.

חבורה של אדיוטים!

״מה הפעם?״ ואל נאנחת בשילוב ידיים בסוף המדרגות ואני מגלגלת את עיני ״האדיוטים האלה לא נותנים לי דקה של מנוחה. השעה ארבע בצהרים, למה לעזאזל אכפת להם שאני יוצאת?!״

״הם חייבים להפסיק להיות כל כך מגוננים״ ואל מצטרפת לעצבים שלי ״את בת עשרים ועומדת להתחתן. מותר לך להנות קצת!״

״תפסיקי לדרדר את אחותי הקטנה״ קאי יוצא מהחדר שלי ואני מרימה את גבותי ״מה עשית שם?״

״סידרתי את המצלמה החדשה שעל החלון שלך״ הוא עונה באדישות ואני פוערת את עיני ״סידרת את המה שעל החלון שלי?!״

״אל תדאגי, לא רואים שום דבר מתוך הבית״ הוא מוסיף ואני מגחכת ללא הומור ״כן, כי זה מה שיהפוך את העניין לבסדר. למה לעזאזל צריך מצלמה שם?״

״אבא לא רוצה שתתגנבי החוצה בלילה. שנינו יודעים שאת מסוגלת לזה״

מאז התאונה אבא הפך לעוד יותר מגונן ממה שהיה כלפי ולא מוכן לוותר על שום דבר לא משנה כמה אני מתחננת אליו. אלוהים, זה סיוט.
______________________________

נקודת מבט לאונרדו:

״למה הבחורה הזאת תמיד צריכה שנתיים שלמות כדי להתארגן ליציאה?״ ג׳ייס מתלונן בזמן שאנחנו יושבים על הספה הגדולה בפנטהאוז של רומיאו.

אחי הגדול מביט בג׳ייס כאילו שוקל האם כדאי לו לערוף את ראשו או להשאיר אותו מחובר לגוף. הוא מצמצם את עיניו ״אני מנסה להבין אם אתה שונא לחיות ויש לך משאלת מוות כלשהי״

ג׳ייס מגלגל את עיניו אך אני מבחין בגיחוך שהוא מנסה להסתיר. רומיאו מגלגל את עיניו ומתרומם מהספה, מתקדם לעבר המדרגות מבלי להוסיף מילה.

״מילה אחת אסור להגיד על הבחורה״ ג׳ייס מתלונן ואני מגחך לרגע לפני שמוחק את החיוך מפני ומרצין לעברו עם מבט מזהיר ״אתה צודק ג׳יי ג׳יי״

״פאק אתם לא נורמלים״ הוא נאנח ונשען לאחור, מבטו מתמקד בציור הטיגריס הגדול שרומיאו שמר על הקיר. ג׳וליה אומנם עשתה כמה שינויים בפנטהאוז השחור אך נראה שהחליטה לשמור את הציור במקומו.

צעדים נשמעים מכיוון המדרגות ומושכים את תשומת ליבי. רומיאו יורד לצד ג׳וליה היפייפיה שלבושה בשמלה לבנה קצרה שגורמת לה להיראות כמו נסיכה. היא מחייכת לעברי חיוך שגורם לי להחזיר אחד משלי בחזרה. ההשפעה שיש לבחורה הזאת על הגברים בסביבה שלה היא פאקינג פנומנלית.

״אני חושב שכדאי שתוסיף עוד אקדח או שניים, קאפו״ ג׳ייס מגחך כשמתקדם לעבר הדלת, לא לפני שזורק הערה לעבר ג׳וליה ״את נראית נהדר ג׳ול״

״תודה ג׳יי ג׳יי, אני בטוחה שכל הנשים יריירו עלייך כרגיל הערב״ היא מחזירה בחצי חיוך. לאחר מכן היא מתקדמת לעבר המטבח ומוזגת לעצמה כוס מים, מותירה שובל בושם של ריח מתוק אחריה.

רומיאו מתקדם לעברה ומניח נשיקה על שפתיה, ממלמל משהו לגבי עד כמה היא יפה הערב ואיך שהוא מתכנן לוודא שאף אחד לא יסתכל לכיוון שלה.

קנאי.

״שייקספיר״ אני קורא לעברם ומושך את תשומת הלב שלהם לפני שהעניינים יתחממו יותר ממה שאני מסוגל לספוג ״קדימה, אנחנו נאחר״ רומיאו מגלגל את עיניו בזמן שג׳וליה נאנחת.

עשר דקות לאחר מכן אנחנו נמצאים בתוך הרכב של ג׳ייס, דוהרים על הכביש לכיוון אירוע החתונה שהוזמנו אליו. מאז שהפכתי לקונסיליירי לא יכלתי לוותר על האירועים של חברי המאפיה הבכירים כפי שנהגתי לעשות בעבר.

עוד כמה חודשים והאירוע הזה יהיה שלי.. לעזאזל.

״היי לאו״ ג׳וליה קוראת לעברי מהמושב האחורי בקולה העדין. אני מסתובב בחצי סיבוב לאחר ומביט בה בשאלה בזמן שהיא מחייכת מאוזן לאוזן ״מסיבת האירוסים שלך אמורה להתקיים בשיקגו, נכון?״

״נכון״ אני מנסה להבין לאן הראש הקרימינלי שלה חותר. ג׳וליה אהבה לעשות צרות לעזאזל.

״ואתה צריך עזרה באירגון שלה, נכון?״ היא ממשיכה בחיוך תחמני ואני נאנח ״ליילה אמורה לתכנן אותה, אבל אני מניח שאת יכולה להצטרף אליה״

״מושלם!״ היא מוחאת כף בשמחה, נראית מאושרת ״זה הולך להיות מדהים!״

אוי פאק, אני לא יודע אם אני מרוצה מהעניין הזה.

Powerful need [7]Where stories live. Discover now