Powerful need [7]

פרק 12 - חתימה:

נקודת מבט לאונרדו:

ג׳מה קאלו... הבחורה הזאת לא יכלה להיות יפה יותר. פניה עדינות אך בו זמנית כל כך דומיננטיות, העיניים הירוקות שלה היו הממכרות ביותר שיצא לי לראות, שיערה השחור הגלי הזכיר לי את שיערה של שלגיה. והגוף הזה... לעזאזל איתך לאונרדו.

אני לא יודע כמה זמן עבר מאז שעזבתי את הבית לנסיעה הלילית שלי. רציתי שקט, לנקות את הראש ולספוג מעט מהשלווה שהחושך שבחוץ מעניק.

ואז ראיתי את הרכב שלהן מתהפך. אני לא יודע מה גרם לי לעצור את האופנוע לצד הרכב ההפוך ולהסתכל פנימה. אני לא יודע מה גרם לי לעזור להן. אני רק יודע שברגע שזיהיתי את הבחורה משהו בי צעק לי להישאר.

נסיכת מאפיה באמצע הלילה לבדה, במקום כל כך נטוש.. איך היא הגיעה לשם? למה אף אחד לא אבטח אותה ושמר עליה מוגנת? איך מתאו קאלו אפשר לזה לקרות? משפחת קאלו ידועה ביכולות שלה להגן על הנשים שלהם.

אני לא יודע אם היא מודעת למה מונח על השולחן. היא יודעת שהיא עומדת להתחתן? היא יודעת שהמגעים התקדמו והדיבורים על חתונה הופכים להיות ממשיים?

פאק, זה מטורף, אפילו בשבילי.

הבחורה הזאת נראית כמו חלום מתוק, כמו... תקווה. יכול להיות שהיא תהיה זאת שתעניק לי את השלווה הפנימית שאני כל כך נואש למצוא? משהו בה הזכיר לי את המלאכים. בחורה כזאת עדינה ורכה..

אני עוצר את האופנוע בחניה, מכבה את המנוע ויורד ממנו. המבט שלי סורק את האזור, מאז המקרה עם אמא לא הפסקתי לחפש את הסכנה הבאה. לאחר שאני מוודא שאין שום דבר אני מוריד את הקסדה מראשי ונכנס אל תוך הבניין השקט.

השומרים שבכניסה מהנהנים בכבוד לעברי ואני נכנס אל המעלית, מכניס את המפתח למקום ומסובב על מנת שתעלה אל הקומה שלי.

לא עוברות עשר דקות מהרגע שבו אני דורך בתוך הבית, עד שאני שוכב במיטה על גבי ומריץ במוחי את אלפי המחשבות על הבחורה הקטנה שמצאתי בתוך המכונית ההפוכה.
______________________________

״תחתום כאן, וכאן״ עורך הדין מנחה אותי ״וגם כאן״

אני מרפרף בעיני על הסעיפים בפעם האחרונה, הפעם שתכריע את העתיד שלי. האישה הזאת לא נורמלית, יש לה יותר סעיפים ממה שמופיע בתוך החוקה של ארצות הברית לעזאזל.

דייט אחד לשבוע? בית ששייך תשאלו בתוך הטריטוריה שלי? להכיר את ההורים שלה ולהתחבר איתם? אני לא בטוח אם אני מתחתן או נרשם לתוכנית ריאליטי מזוינת שבה הצופים יצחקו עליי מהצד.

אני לא יודע אם זה רעיון טוב לחתום על ההסכם הזה, לעזאזל איתך רומיאו. הרעיונות שלך עוד יביאו למוות שלי.

המבט שלי עולה אל אחי הגדול שמסמן לי עם עיניו לחתום כבר על המסמך ולסיים עם זה סופית. אני לוקח נשימה נוספת לפני שמעביר את ידי לאזור החתימה וכותב את שמי בעזרת העט השחור.

זהו, זה סופי. אני הולך להתחתן.

״מעולה, עכשיו תורך גברת קאלו״ עורך הדין לוקח את שני ההסכמים ומעביר אותם לעבר הבחורה היפייפיה שיושבת לצד אביה והקאפו של ניו יורק מהצד השני של השולחן. הסכם אחד ישאר בידיים של שיקגו והשני יוחזק בידיים של ניו יורק.

חוזה לכל החיים, בלי אפשרות חזרה.

ג׳מה מרימה את העט וחותמת מבלי להסס, גורמת לי לחשוב מה המניע שלה מאחורי כל זה. כסף? כוח? השם שמביאה איתה חתונה עם הקונסיליירי של שיקגו? מבט אחד בבחורה אומר לי שלא. המניע שלה אחר, עמוק יותר ומסתורי.

״מזל טוב, יש לכם הסכם״ עורך הדין אומר לאחר שאנחנו מסיימים לחתום וזז לאחור. מתאו ורומיאו נעמדים ולוחצים את ידיהם, לאחר מכן אני לוחץ את ידי עם רפאל ועם קאפו ניו יורק בזמן שרומיאו מחליף את ידי בשלו בלחיצת היד לקונסיליירי של ניו יורק.

ג׳מה מושכת את תשומת הלב של כולנו כשנעמדת על עקביה ועוקפת את השולחן בהליכה מלאת ביטחון. היא נעצרת מולי ואני מנמיך מעט את ראשי כדי לפגוש בעיניה. המבט שלה מלא בביטחון, משדר לי עוצמה שלא ראיתי באותו לילה בכביש.

״אני מחכה בקוצר רוח לדייטים שלנו״ היא אומרת בטון שרומז את ההיפך המוחלט מהמילים שיוצאות מפיה. לאחר מכן היא מסתובבת ויוצאת מהחדר, אביה ודודה אחריה.

רומיאו טופח בידיו על גבי ונעמד לצידי בזמן ששנינו מביטים לעבר הדלת הפתוחה שממנה יצאה משפחת קאלו ״זה הולך להיות מעניין״

״מעניין?״

״שמעתי שהיא אוהבת לבלות. מועדונים, מסיבות, לסיים את הלילה בתחנות משטרה״ הוא מגחך ״הבחורה הזאת בהחלט מעניינת אח קטן״

תחנות משטרה? מועדונים? איפה הבחורה העדינה שהכרתי על הכביש המהיר ההוא? לאן היא נעלמה לעזאזל?

״היא משוגעת לגמרי״ אני ממלמל לעבר אחי הגדול ״אני לא חושב שאני רוצה להתמודד עם זה״

הבחורה הזאת.. פאק יש לה יותר מידי אומץ בגוף הקטן שלה. איך לעזאזל אני אמור לחיות עם זה? להתחתן איתה? פאק. ידעתי שלא הייתי צריך להסכים מלכתחילה.

״אין לך ברירה אח קטן״ הוא מגחך ״אני דווקא חושב שזה השילוב המושלם. בלי קשר לעובדה שזה מחזק אותנו מאוד בזירה ההתקפית״

״כן״ אני נאנח ״אני פשוט אמצא דרך לוודא שהיא מתרחקת מצרות״

הוא מביט בי במבט סקפטי ״אני לא חושב שהבעיה היא שהיא מתקרבת לצרות.. היא לא מוצאת אותן, הן מוצאות אותה״