השרשרת של השטן

פרק 15

קרולינה-

"הנחמדות שלך כוללת לסמם אותי?" שאלתי את בראד וראיתי את כל הגוף שלו נדרך, העיניים שלו השתנו, הצבע החום בהיר שלו נעלם ונראה שהעיניים שלו שחורות כמו הנשמה שלו.
ככה נראית החיית פרא הזה שתופסים אותו על חם?
"לסמם אותך?" הוא שאל בקול קר והדופק שלי עלה.
"אתה סיממת אותי אתמול" אמרתי לו והרגשתי שהדופק שלי רק ממשיך לעלות בשיחה איתו.
"את חושבת שסיממתי אותך?" הוא צמצם את העיניים שלו ולרגע לא זיהיתי אותו.
אבל נזכרתי שראיתי את המבט הזה, מתי שהוא הרג את מאט.
העיניים שלו ננעלו על העיניים שלי ופחד עלה במעלה גבי, הוא רק חיכה שאמשיך לדבר, "כן קרולינה? את חושבת שסיממתי אותך?" הוא שאל והתקרב אליי, הגוף שלו כיסה את כל שדה הראייה שלי.
הרגשתי לכודה, לכודה בבית שלי על ידי מישהו שבחיים לא הייתי מזמינה אותו ברצוני.
"תגידי לי רק מתי הספקתי לסמם אותך" הגוף שלו נצמד לחזה שלי והרגשתי גם את הדפיקות שלו.
"לעזאזל, תעני קרולינה!" הטון שלו היה מקפיא דם, ישר התכופפתי, עברתי מתחת ליד שלו ורצתי לחדר שלי.
אין לי מפתח לחדר אחרת הייתי נועלת אז סגרתי במקום לנעול וקפצתי על המיטה, התיישבתי וכיסיתי חצי ממני.
המשכתי להסתכל על הדלת וידעתי שבכל רגע היא תיפתח ובראד יכנס.
למה הוא איבד את עצמו כשאמרתי לו שאני יודעת שהוא סימם אותי?
כפי שחזיתי הדלת נפתחה ובראד נכנס, החולצה נדבקה לו לשרירי בטן והשרירים בידיים שלו היו בולטים.
השיער הבלונדיני שלו היה יותר מבולגן מהחיים שלי והבנתי שממזמן הוא שבר את הסטיגמה שילדים בלונדיניים הם חמודים.
בראד קנדי ההפך מחמוד.
הוא נכנס לחדר ולא אמר משהו, הוא המשיך להסתכל עליי והרגשתי שיש טקס של הקרבת קורבן ואני הקורבן.
השטן רק בוהה בי ושורף אותי עם המבט שלו, השתיקה שלו יותר מפחידה מהרעש שלו.
"תעזוב אותי בראד" הזהרתי אותו וכמובן שהוא עשה ההפך, הוא עלה למיטה וישב עליה.
"הייתי נחמד אלייך וזה נגמר בכך שאת חושבת שסיממתי אותך?" הוא הוריד את השמיכה ממני והרגשתי חשופה.
"אני יודעת, ההורים אמרו לי שאת-" הוא קטע אותי בצחוק שלו.
"ההורים שלך אמרו לך" הוא אמר בלעג, "ומתי הספקתי לסמם אותך קרולינה?" הוא שאל וחשבתי על זה.
אמא אמרה שבראד נכנס והזריק לי משהו אבל כשאני חושבת על זה לעומק בראד לא צריך לסמם אותי.
"אני רואה שהבנת שזה לא קרה, אז תגידי לי קרולינה, איך זה להאשים אחרים חוץ מאת עצמך?" הוא שאל ואז גהר מעליי.
הוא שם יד אחת מצד ימין שלי ויד אחת בצד שמאל שלי על המיטה, הגוף שלו היה מולי והוא נראה יותר גדול כשהוא קרוב אליי ככה.
הרגשתי עקצוצים בחלק התחתון והצמדתי את הרגליים כדי למנוע אותם.
לא.לא.לא.לא.לא.לא.
אין סיכוי שהגוף שלי מושפע מקרבתו של בראד קנדי.
התת מודע שלי יודע כמה הוא מסוכן אבל הגוף עדיין מגיב אחרת.
בראד הסתכל על איך אני הצמדתי את הרגליים שלי וחיוך התפשט על הפנים שלו, "עכשיו את תאשימי אותי גם בזה?" הוא שאל בלעג והתשובה היא כן.
"כן, אם לא היית כאן אז כל זה לא היה קורה" אמרתי לו ובלעתי את הרוק, התחיל להיות לי קשה לנשום והוא הצמיד את הראש שלו לשלי.
"אז אני אשם בכך שאת דפוקה כמוני, אולי אפילו יותר" הקרבה שלו דפקה אותי לגמרי.
החום גוף שלי עלה וגם העקצוצים בחלק התחתון התחזקו, שכחתי מהכל והתרכזתי רק בשטן שלבוש כבן אדם סקסי.
השחלתי את הידיים שלי מתחת לחולצה שלו והעברתי את הידיים שלי על כל הגוף שלו, מהקוביות שלו לחזה שלו והרגשתי איך הקוביות נהיות קשיחות תחת המגע שלי.
הוא הוריד את הראש שלו יותר והצמיד את הפה שלו לצוואר שלי, הוא פתח את הפה שלו וסגר על הצוואר שלי.
"מה אתה עושה?" שאלתי בקול רועד והרגשתי שהוא מוצץ ממני כל טיפת היגיון.
"מסמן אותך" הוא השיב בחזרה ואז נשך אותי קלות בצוואר, "ב-בראד אלוהים" לא ידעתי שלמצוץ צוואר יכול להיות חושני כל כך.
שמתי את הידיים שלי על הראש שלו ונעלתי אותם על השיער שלו, הידיים שלי זזו בגלל שהראש של בראד זז אחורה וקדימה לאט כשהוא הורג אותי במציצה.
גניחה חלושה יצאה ממני בגלל מה שהוא גורם לי וניסיתי להשתלט על עצמי.
הוא הרים את הראש שלו ממני והחום שלו עזב אותי, ראיתי אותו קם ממני והרגשתי מאוכזבת ומושפלת, אני לא מאמינה שנגעתי בו ככה מההתחלה.
בראד הוריד את החולצה שלו והוא במהירות הלך לצד לידי ואז משך אותי מעליו, התיישבתי על הקוביות שלו והסתכלתי עליו.
העיניים שלו מחשמלות אותי והפעם הן שחורות בגלל שהן התערפלו מתשוקה.
"אני אוהב לראות את הסימן שעשיתי לך" הוא אמר בטון שלא זיהיתי.
לרגע חשבתי שזה בטון רכושני, הסימן שהוא עשה לי בצוואר רק עזר למחשבה הזאת.
הוא צבט לי לרגע את התחת ונבהלתי, הוא רוצה שאעשה את המהלך הראשון.
וכרגע יש לי מלא מחשבות רעות שאני יכולה לעשות לו, מחשבות שאני חושבת עליהם בפעם ראשונה וזה מפחיד אותי יותר מכל דבר אחר.