אני לא מאמינה... זה שטויות!

הלחימה מתחילה!

"אה?" קול מבולבל יצא מפי כי פאק מה הסיכויים?

טוגה ופעמיים פנו עלי בבלבול אבל שנהם זרחו שראו אותי "לילה-ניי!" טוגה זרחה וקפצה לחבק אותי.

מתוך אינסטינקט תפסתי אותה "מה לשם קאמי?" הסתכלתי על פעמיים שמטפחת ורודה קשור סביב ראשו "מה אתם עושים פה?" שאלתי למרות שבבירור ידעתי מה הם עושים פה.

טוגה קפצה ממני ורק אז רשמתי את הדם על הבגדים שלה "שיגיאראקי שלח אותנו למשימה" היא אמרה זחוחה

"כן משימה חשובה!!, לא אכפת לי מי זה!!" פעמיים העיר כרגיל.

מתעלמת ממנו פניתי לטוגה שנראתה מסוקרנת "מה את עושה פה לילה-ניי?" זזה מרגל לרגל אבל לא מעצבנות אלה מסקרנות "את עם הגיבורים?" היא שאלה, סקרנות חולנית בקולה אבל גם קצת קצה מסוכן.

קימטתי את המצח שקלטתי את זה "לא טוגה אני לא עם הגיבורים" ואז עצרתי וגירדתי את הראש "כלומר אני חושבת שכן" היא הרימה לי גבה "הם לא יודעים שאני כאן" אמרתי מושכת כתפיים, אני התמודד עם התוצאות אחרי זה..

טוגה הטעה את הראש כבר לא מחייכת "אבל את יודעת ששיגאראקי רוצה את הברית בין שיפוץ לבינו נכון?" היא אמרה ענייה מבזיקות בקצה מסוכן "אז למה את מפריעה?"

פעמיים שתק שראה את הבוהק של טוגה.

עניי הצטמצמו על טוגה לא זזה מהמבט הכבד "אני יודעת" קבעתי "אבל, יש לי הבטחה שאני צריכה לקיים" אמרתי לא זזה ממקומי קולי החזיק פלדה ונתתי לכוונת הרג להשתחרר טיפה ממני

מה שגרם לטוגה להרחיב עניים כי בחיים היא לא ראתה את לילה כועסת ככה, היא הסתכלה עמוק לענייה הדבש שלה וראתה את הכעס ואת הצמאות לדם עורב בענייה.

אגרופיי התכווצו וצעדתי צעד קדימה ועוד עובר על פניי טוגה ופעמיים עצרתי אחרי כמה צעדים והפנטי את חצי גופי עליהם "אני באמת אוהבת אתכם" הודעתי ללא בושה ויכולתי לראות את ההפתעה עליהם "אבל אם תעצרו אותי אני לא יהסס להילחם" אמרתי קולי שרוך בפלדה מסוכנת והזהרה.

טוגה קפאה מעט עם פעמיים ששמעו את הקול שלה ואת הרמז המסוכן בהם כאילו מעיזים אותה להתנגד לה להילחם איתה, ההילה מאחוריה נראתה שחורה ומאיימת כאילו המוות אורב מאחוריה ומכה לסימן קטן להשתחרר.

הם יכלו להישבע שראו יד עם ציפורניים חדות ארוכות על כתפה ודמות שחורה מתנשאת מעלייה מחייכת עליהם חיוך בפרוע שנראה כואב, כאילו מעיזה אותם להתקרב מעיזה אותם להתחיל ריב איתה.

טוגה ישר הרפתה את המעמד המאיים שלה ועודדה "לא אנחנו לא!" היא הרימה יד בעליזות "אני גם ככה בטוחה ששיפוץ גמר פה!" היא אמרה זזה ליד פעמיים "הוא לא יצא מפה בחיים אחרי הכול כל המצבר שרוץ בגיבורים" היא אמרה והוסיפה בליבה 'שלא נדבר שאת אחריו'