אני לא מאמינה... זה שטויות!

רגושת סוערים ו... מוזר שני?

מה את רוצה" קולו היה צרוד מלחות המקלחת.

ואני? אני פשוט בהיתי כמו סוטה שמתי יד על האף שלי והרמתי יד לשמיים עושה לו לייק 'עבודה טובה מר מסתורין' חשבתי בחלמוניות ובסוטות, ממש יכולתי לראות את מר מסתורין עושה לי לייק בחזרה כאילו אומר לי 'אין בעיה' מצמצתי שקלטתי מה אני עושה 'לאלאלא אני לא היה סוטה כמו מינטה!!' נערתי את הראש מנסה להתנער
מהמחשבות המלוכלכות שרצות לי בראש, אני לא יפול קורבן למר מסתורין ולשטויות שלו!! הרמתי את ראשי והרגשתי את הדימום באף מתחיל לרדת שוב עדיין עם היד על האף אמרתי בטון מת "שים חולצה"

הוא הרים גבה "למה לי?" הוא הטעה את הראש מה שגרם לטיפה מים מהשיער שלו לרדת וליפול על גופו המחוטב והסק-

לא! לא!!! אני לא יפול קורבן!!! "רק שים" נאנחתי ועצמתי עניים והפניתי לו עורף, הרגשתי אותו זז וחשבתי שזה סוף סוף נגמר עד שהרגשתי את הנשימה שלו באוזן שלו "אוהבת את מה שאת רואה?" הוא שאל בקול נמוך כמעט גירגר.

באיאעאעאעא לעזאזל הוא אמר?!!! הוא מנסה לשבור אותי?!!! כי לעזאזל זה עובד!! העולם הזה היה המוות שלי!! הפנים שלי הפכו ארגמן עגבנייה הסתובבתי עליו ודחפתי אותו לחדר "רק תתלבש כבר!!" השתוללתי עליו וסגרתי את הדלת על פניו.

התנשפתי שנשענתי על הדלת בדרמטיות "לעזאזל אני לא רוצה שהמוות שלי היה מחתיכות יתר, זה מוות עלוב ומביך!" נאנחתי לאחר כמה דקות הוא פתח את הדלת וסימן לי להיכנס, שמתי יד על הסנטר וחשבתי 'האם זה בטוח להיכנס לחדר עם נבל מרושע חתיך שאוהב להתגרות ואולי יאנוס אותי או יהרוג אותי....?' ממש שמעתי את הגלגלים בראשי מתחילים להסתובב, משכתי כתפיים 'היי, לפחות אני אמות על ידי משהו חתיך או יאבד את הבתולים לחתיך מצויר' נכנסתי.

"מה רצית" הוא שאל שנשען על הקיר עניו לא שידרו את השובבות הקודמת שלו היה רק מבט ריק ואדיש כאילו מי שהתגרה בי קודם נעלם באוויר.

הטעיתי את הראש מה קרה? "או זה" חיטטתי הכיס שלי "ברחת מיקודם שחילקתי את המתנות שלי" שמצאתי את מה שחיפשתי התקדמתי לעברו הרמתי את ידי שהיה מול עניו ושחררתי את מה שהחזקתי, חוט שחור התנדנד קלות בזמן שבקצה שלו היה אבן חן הדומה לקריסטל כחול עמוק בדיוק כמו עניו וברזל זהב טהור שהסתובב סביבו ונתן חן "זה בשבילך" חיכיתי עליו הכי בהיר שיכולתי.

אהבתי את השרשרת הזאת שראיתי אותה היא הזכירה לי את עניו וזה היה מהמם, למרות שזה הזכיר לי טיפה את השרשרת מנארוטו שיפודן, הורדתי זיעה נפשית זה לא גניבת זכויות יוצרים נכוון?

גוף שלישי

העניים של דאבי התרחבו שקלט את המראה לפניו הקריסטל הייתה יפה והתאימה בדיוק לעניו הכחולות והזהב שעטף אותה זהרה בעור ההמום, אבל הוא עדיין לא הצליח להבין דבר אחד, למה? למה היא מתנה לו את זה? במיוחד אחרי שהוא פגע בה שרף אותה, היא לא אמורה לפחד ממנו? אז.. "למה..." הוריד את עניו ככה שעניו מוסתרות אבל יכל לראות אותה בין שערו, הוא פשוט לא הצליח להבין.