פרק 13

105 6 1
                                    

3 שנים קודם לכן

״תביאי קצת, שמנה!״ סטף מטפסת מעלי בעודי מנסה להרחיק ממנה את הקערה. ״את מסתירה לי! זוזי,״ אני צוחקת. היא דוחפת את ידה אל תוך קערת הפופקורן וחוזרת לשבת לצידי. ״ממממ..״ היא מגרגרת בהנאה בעודה מלקקת את אצבעותיה המלאות במלח וחמאה.

״זה סרט גאוני! אני לא מאמינה שזאת הפעם הראשונה שאת רואה אותו,״ אני דוחפת חופן מהפופוקורן לפי. ״גם אני לא. ברביעי לובשים ורוד, בואי נאמץ את זה! יש לך יומיים להתכונן,״ היא קובעת בחיוך. אני מתכוונת להגיב, אך פתיחת מנעול הדלת מקפיצה את שתינו, וגורמת לנו להביט לאחור.

דן, אחיה הגדול של סטף, נכנס ראשון, ואחריו מגיע נער יפייפה. שיערו מוזהב ועיניו שחורות כמו הלילה. פניו משורטטות ונראה שכל פרט בהן נוצר עם כל תשומת הלב. גופו מעוצב, ולסתו מסותתת, הוא הבן אדם הכי יפה שראיתי, ואני לא מגזימה. הם מיד פותחים את המקרר, ושולפים שתי פחיות בירה. ״איי,״ אני נבהלת כאשר סטף סוטרת לירך שלי בידה. ״את בוהה,״ היא מחייכת בתחמנות. ״לא נכון,״ אני מתגוננת.

״אויש מתוקה, את מתביישת,״ היא מוחצת את לחיי באצבעותיה. אני חשה בפני מתלהטות. ״הייתי בטוחה שכבר הכרתם..״ היא ממשיכה בשלה, וחוזרת לסרט. ״הי- רגע, מי זה?״ אני לוחשת. היא חוזרת להבין בי. ״זה בן דוד שלי, ראיין- מצחיקה,״

״אה,״ אני מחייכת במבוכה. ״ראיין!״ היא צועקת, גורמת לי לרצות להיקבר עמוק באדמה. הוא מסתובב ברגע, ונגש לכיווננו. ״סטף, מה איתך?״ הוא מחייך אליה. ״אני בסדר, כרגיל, מה איתך?״ היא מחייכת אליו בממזריות. ״מעולה- אני גונב לכן קצת,״ הוא חופן פופקורן בידו מבלי לחכות לתשובה.

״זאת סקיילר, החברה הכי טובה שלי, במקרה שתהית. סקיי, זה ראיין, הבן דוד המעצבן שלי.״ היא מכירה ביננו. ״היי,״ אני מחייכת אליו תוך שלחיי מתלהטות. הוא משיב עם חיוך משלו. ״היי סקיי,״ דן מגיע גם כן. אני מחבבת את דן. הוא די נחמד, חוץ מהפעמים בהן הוא אוסר על סטף לצאת למסיבות. אני מברכת אותו לשלום, ולאחר שיחת חולין קצרה סטף ממשיכה את הסרט, והם בורחים ונעלמים במעלה המדרגות.

״איך זה שאף פעם לא ראיתי אותו?״ אני שואלת אותה בלחש. ״הם עברו באמצע השנה שעברה, אז הוא לא עבר לבית הספר באמצע, והמשיך בשלו. עכשיו כשנהיה חמישיסט הוא עבר לתיכון האזורי,״ היא מסבירה, ואני מהנהנת בהבנה. ״חוץ מזה, אני שונאת להכיר לו חברות. בסוף כולן מתאהבות בו, אחרי שבועיים הוא זורק אותן כמו טישו משומש, והן נוטשות אותי- בגללו!״ פניה מתכווצות בכעס. ״בקיצור, אל תתקרבי אליו. בשבילי. בין אם הוא ירצה אותך ובין אם לא, זה יגמר רע,״ היא מזהירה במבט רציני.

״חבל, הוא חתיך הורס. איך החבאת אותו עד עכשיו?״ היא שולחת בתגובה מבט רצחני.
״תרגעי, לא תכננתי שום דבר, רק שאלתי,״ אני צוחקת, ומרימה ידיים. היא צוחקת גם כן ומעיפה על פני כרית.

לקפוא, להילחם, לברוחWhere stories live. Discover now