*קנדל*
עברו כמה ימים מאז אותו יום, ואני לא יודעת למה זה כלכך הפריע לי לראות את בלה קופצת על לאונרדו, אבל לא חישבתי לזה יותר מידי חשיבות.
״היי קןן״ שמעתי קול גברי מוכר קורא מאחוריי. ״היי ג׳מ״ הסתובבתי וראיתי את ג׳מייס עם חבורת הבנים ג׳ון, אדם ולאונרדו אני וג׳מייס התחברו דיי מהר, ואני שמחה שמצאתי חבר טוב כמהו.
״מה קורה קן?״ שאל ג׳מייס,בחיבוק ״בסדר״ עניתי וכרחתי את זרועותיי סביבו, לאחר כמה שניות התנתקנו. ״מה איתך?״ שאלתי, בחיוך שחושף את גומותי על לחי ימין. ״מעולה״ ענה וציחקקנו ביחד
״עשית את השיעורים במדעים?״ ספק שאל ספק היתחנן לעברי, לפני יומיים בערך אני וג׳מייס גילינו שאנחנו ביחד בשיעור ותאמת שמחתי בטירוף כי ניל ואוליביה לא היו איתי.
״כן אבל תעתיק מהר״ אזהרתי לעברו והוא הנהן קלות וחיבק אותי שוב ״אתה יודע אם תחנוק אותי לא יהיו לך שיעורי בית״ אמרתי לעברו והוא מיד עזב ״סליחה״ אמר לעברי וחשף את שתי גומותיו
ג׳מייס היה נאה בטירוף בלונדיני אם עניים ירוקות גבוהה ושרירי אבל הוא לא היה יותר מחבר טוב.
~~~
שיעור מדעים הגיע והיה השיעור האחרון, מחר היה יום שישי ובשישי אין בית ספר ומזה שמחתי אומנם זה היה השבוע הראשון של הלימודים אבל הפציצו אותנו בשיעורי בית שהרגשתי שאני עומדת להתפוצץ.
הייתי בדרכי למעבדה ששם מתקיים שיעור מדעים הגעתי למקום וראיתי שהכיתה ריקה זה היה מוזר אבל לא חישבתי לזה חשיבות היתקדמתי לעבר מקומי בכיתה והוצאתי את הטלפון לאחר כמה שניות הכיתה התחילה להתעמלות ואיתה ג׳מייס
״הי״ ג׳מייס אמר בפרצוף עייף, ״היי״ עניתי ״הבאת את המחברת שלי?״ שאלתי את ג׳מייס והוא הנהן מיד והוצאי את המחברת ״תודה אמר לעברי והתיישב במקומו ״ברור״ עניתי והמורה
נכנסה לכיתה.
~~~
שעה עברה יותר מהר מישדמיינתי עשה הייתה שתיים וחצי והעבודה שלי מתחילה בשלוש וזה היה די רחוק מבית הספר ועדיין אין לי רישיון חייגתי לאחי לוק בישביל לשאול אותו אם הוא יכול לקחת אותי לעבודה ובדיוק שזה חייג הטלפון שלי מת.
״נו באמת״ צעקתי על הטלפון שהחליט למות לי ככה באמצע היום
״הכל בסדר?״ שאל ג׳מייס בדאגה והתקרב אליי, ״לא, הטלפון שלי שבק חיים ואני צריכה להיות בשלוש בעבודה. ואין לי רישיון או דרך להתקשר לאחי שיקח אותי לשם״ עניתי בכעס.
״רציני זאת הבעיה?, בואי אני אקח אותך לשם״ ענה ג׳מייס בציחקוק ״לא נעים לי״ עניתי בבישנות ג׳מייס גלגל את עיניו ולקח את ידי ״בואי אני אקח אותך״ ״בטוח?״ שאלתי, ״כןן קרצייה״ אמר ג'יימס ואני צחקתי.
עליתי למכונית של ג'יימס והתחלנו בנסיעה.
״אני יכולה לשים שירים?״ שאלתי את ג'יימס, ג'יימס גיחך ונתן לי את הטלפון שלו נכנסתי לספוטיפיי ושמתי את happier של אוליביה רודריגו השיר התנגן ואני התחלתי לשיר את מילים.
״מה״ שאלתי את ג׳מייס שצחק אליי ״כלום״ ענה ולא האמנתי לזה
״נו דבררר״ ״אל תהיהי זמרת המלצה שלי״ אמר ג'יימס,וקרץ לעברי ״אווץ׳״ עניתי בצחוק ״זה כאב ובלי קשר אני שרה מעולה!״ עניתי ושנינו צחקנו. שרתי כלכך גרוע וידעתי את זה אבל תמיד אהבתי את המוזיקה, במקום מסוים הרגשתי שזה הציל אותי כלכך הרבה פעמים וזה היה סוג של מקום הבריחה שלי.
לאחר כמה שניות שהשיר נגמר הגענו למקום העבודה שלי עבדתי במסעדת אוכל איטלקי שביניהם היה פיצה. אני שנאתי פיצה לא יודעת למה אבל לא אהבתי אצ זה אף פעם משום מה.
״תודה רבה ג׳מ״ אמרתי ונשקתי ללחייב, פתחתי את החגורה ואחריה את הדלת, ״ביי קן,ואין בעד מה״ אמר וחייך אליי חייכתי לעברו בחזרה וטרקתי את הדלת.
~~~
עברו כמה שעות מאז ואיתם הערב. סיימתי את המשמרת שלי ובאתי לצאת מהמסעדה וראיתי שקיבלתי הודעה מג׳מייס
ג׳מייס-׳אני בחוץ׳
אני- ׳מה איך?׳
ג׳מייס- ׳יש לי קשרים😉׳
ג׳מייס- ׳אז את באה?׳
אני-׳יוצאת׳
יצאתי מדלת המסעדה ורואה את המכונית של ג'יימס חונה מול המסעדה התקדמתי לעברו ונכנסתי למכונית טרקתי את הדלת וחרגתי את עצמי ״אתה מוכן להסביר איך ידעת?״ שאלתי את ג׳מייס, והוא פשוט צחק ״שמעי את זאת שבחרה לעבוד במסעדה של אמא שלי״ ענה ג׳מייס. והייתי בשוק מה הסיכויים
״א..א..אה אמ תגיד לאמא שלך שיש לה מקום יפה״ עניתי עדיין בשוק טיפה ״אמסור״ ענה וצחק.
״טוב תן לי לשים שיריםםם״ אמרתי לעברו והוא הגיש לי את הטלפון שלו, ״ את ממש אוהבת מוזיקה אה?״ שאל והנהנתי ישר
״מוזיקה זה בין הדברים שהכי חשובים לי בעולם הזה, זה תמיד גורם לי להרגיש טוב יותר עם עצמי. והכי חשוב הוא הציל אותי כלכך הרבה פעמים שאתה לא יכול להבין בכלל״ עניתי והוא הנהן חייכתי עליו ולקחתי את הטלפון שלו מימנו
החלטתי לשים wonder של שון מנדס אהובי הבנאדם שהכי הציל אותי בלי בכלל לדעת את זה זה נשמע משוגע נכון?,
כמובן ששרתי את השיר או יותר נכון צרחתי.
״מי זה המפגר הזה?״ שאל ג׳מייס והחטפתי לו מכה בעורף ״אחח מה ישלך״ אמר בכאב ״תיזהר לקרוא לו ככה אחרת תאבד את אחת הביצים שלך״ אמרתי לעברו והוא צחק. ״רשמתי לעברי, מי זה בכלל?״ שאל והסתכלתי עליו בשוק.
״תכיר את בעלי לעתיד שון מנדס״ עניתי בחיוך והוא צחק שוב ״וואו את באמת משוגעת״ אמר ועצר מול ביתי ״נכון מאוד״ ״לילה טוב ג׳מ ושוב תודה״ עניתי לעברו ״בכיף קן לילה טוב״ ענה ויצאתי מהרכב וניכנסתי לביתי.
_______
פרק כפול מקווה שאהבתם❤️
YOU ARE READING
you love me {1}
Romanceמשפחתו שולטת בכול נו יורק לא מפגין טיפה של פחד אבל הוא הפחד של רובם. רק תלמיד תיכון וכבר גורם לפחד, לאונרד אוילר השם שהרעיד את האדמה. ואז יש אותי :) קנדל לוניאו אבל המשפחה שלי קוראת לי קן, כן רק המשפחה בבית ספר הקודם שלי עברתי התעללות פיזית ונפשית...
