עברו כבר שלושה ימים.
לא ראיתי הרבה מלבד את החדר הנוכחי שלי, חדר האמבטיה, שני בחורים שככל הנראה קשורים איכשהו ללוקאס. אה, ואת לוקאס.
שעת הערב כבר הגיעה. לא הייתי כל כך עייף אבל החלטתי שבכל זאת אתארגן לשינה. נכנסתי לתוך חדר האמבטיה ולקחתי מברשת שיניים חדשה, מורח עליה שכבה של משחה. התחלתי לזמזם מנגינה שעלתה בראשי תוך כדי שקצף הצחצוח נאגר בפי. רכנתי אל עבר הכיור ופלטתי את הקצף החוצה. הפעלתי את ברז המים וניקיתי את השאריות. כשהרמתי את ראשי למעלה נבהלתי לראות דרך המראה את לוקאס, עומד ממש מאחוריי. ניסיתי להתרגל למצב החדש, עדיין לא הבנתי מה קורה, אני אבין מתישהו? בכל מקרה, כל עוד אני רחוק מהבית שלי אני יכול... להיות אני, ולנשום לרווחה.
שכבת סומק החלה להתאסף בלחיי, זה כל כך מביך. ניסיתי להתעלם מהנוכחות של לוקאס והחלטתי לצחצח שיניים שוב, חוזר על הפעולה בראש מושפל. לפתע זרוע שרירית נכנסה למטווח הראיה שלי. לוקאס לקח את מברשת השיניים שלו, פותח את פיו ומצחצח את שיניו בדרך הכי סקסית ומושכת שיש. עוד שניה מתתי במקום. העובדה שהוא עומד כאן, כל כך קרוב אליי... מוציאה אותי מדעתי. לא משנה איזו פעולה הוא עושה- בסוף אני זה שמאבד כמעט את השפיות.
"איך ישנת?" קולו של לוקאס שאל כשניגב את פיו בעזרת מגבת. או-מיי-גאד. פאק.
"ב-ב...בסד-דר" השבתי בגימגום כמו אדיוט והסומק על פניי התחזק. אני שונא לגמגם מול אנשים. היו יורדים עליי בבית הספר על הגימגום שלי. אני לא בן אדם מגמגם, אבל היו פעמים שזה פשוט קרה ללא שליטה. פחדתי שלוקאס יצחק על הגימגום שלי, פחדתי שהוא יצחק עליי.
גופי קפא כשהרגשתי כף יד גדולה נחה על מותני. זרועו של לוקאס נכרכה סביב הגב התחתון שלי. נשימתי נעתקה, גופי סרב לזוז. "על מה אתה חושב, איתן?" שאל בקולו העמוק, נשימתו פגעה בצווארי. בלעתי אנחה שקטה ונשכתי את שפתי התחתונה. למה אני מגיב בצורה קיצונית כל כך? לא, השאלה היחידה שאני צריך לשאול כרגע זה האם לוקאס שמע פעם על מרחב סטרילי, והאם הוא מודע לדבר שנקרא דום לב, כי אני לא רחוק משם.
"כ-כלום..." מלמלתי והתרחקתי ממנו מעט, "כדאי ש... ארד למטה ו-"
ואז הכול קרה כל כך מהר, פתאום מצאתי את עצמי מוצמד לדלת. ידי החלה לרעוד. לעזאזל, לוקאס יותר מידי קרוב, זה לא טוב. אני הולך למות? הוא יהרוג אותי?
לוקאס רכן אליי, הוא שוב כרך את זרועו סביב מותני. הוא קרב אותי אליו בחדות. עיניו ננעצו בשלי למשך זמן ממושך. השקט היה מפחיד מידי.
"מ-מה?" שאלתי.
לוקאס צמצם את הפער והניח את מצחו על שלי. "...אתה חם."
בית החזה שלי התחיל לעלות למעלה ולמטה במהירות. איך לא אהיה חם? הכול בגללך... אני צריך למצוא תוכנית איך לברוח ממנו כדי שאוכל לנשום אוויר, לעזאזל.
"אתה צריך לנוח במיטה" מבלי אפילו לחכות לתירוץ שבו אגיד שאני בסדר גמור, לוקאס לקח את ידי והוציא את שנינו מחדר האמבטיה. "א-אין צורך, אני מרגיש בסדר גמור-" השתתקתי מיד כשמבטו ננעץ בי. הבנתי שאין טעם להתכווח. נתתי לו לקחת אותי לאן שרצה.
החדר היה קר, יכולתי להרגיש זאת דרך כפות רגליי היחפות. לוקאס שיחרר את ידי ונכנס יותר עמוק לחלל החדר. כשהתיישבתי על המיטה עייפות כבדה הכתה אותי. לא הייתי מוכן לזה.
לוקאס הדליק את החימום. "עוד כמה דקות החדר יתחמם, תתכסה בשמיכה."
עם ה... איך אקרא לזה? את הבקשה של לוקאס בקשר לשמיכה עשיתי מבלי לחשוב פעמיים. נאנחתי לרווחה, התחושה של שמיכת הפוך חיממה אותי.
אם מתעלמים מתחושת החמימות של השמיכה... היו מקומות ספציפיים שעדיין רתחו ממגעו של לוקאס. זה הרגיש כמו כוויה אבל... כוויה שרוצים עוד ממנה.
המיטה לפתע שקעה בצידה השמאלי, עיניים בצבצו מבעד לחשיכת הלילה. משהו רכן אליי, ולאחר שניה אור מנורת הלילה שהיתה מונחת על השידה לצד המיטה שבה שכבתי נדלקה. המראה היה יפייפה כל כך. "אכלת?" שאל בשקט. ליבי פירפר, היה נדמה שהוא לחש כי כנראה הייתי קרוב להירדם.
פחדתי, פחדתי לפתוח את הפה. החלטתי להישאר בשקט. המיטה עלתה חזרה והשקע שהיה נעלם. "אני חושב שפייר הכין תבשיל מרק ירקות ואורז." לוקאס אמר. הרמתי את מבטי אליו, לשמוע שמות של מאכלים גרם לקיבתי להתהפך. פחדתי להקיא שוב.
לוקאס החזיר לי מבט שהתרכך, "אל תדאג, אתה לא תקיא מזה." הוא רכן אליי וריפרף את אצבעותיו על מצחי, "אחזור עוד כמה דקות."
כשלוקאס עזב ודלת החדר נסגרה, נתתי לעצמי לחשוב מה כדאי לי לעשות- לפלוט אנחה ארוכה מאוד, או לצרוח לתוך הכרית. תחושת המגע שלו לא עוזבת אותי, היינו קרובים יותר מתמיד, והוא התנהג כאילו זה דבר טבעי.
בחרתי בלפלוט אנחה. יש לי כל כך הרבה שאלות אבל אף לא תשובה אחת, מה לעזאזל קורה כאן?
למה המגע של לוקאס משפיע עליי בצורה כזו?
YOU ARE READING
HTPY (B×B)
Romance"דיי! הוא קיבל מספיק! בבקשה תפסיק עם זה!" התחננתי כמעט בבכי. לא יכולתי להמשיך לראות את האלימות חסרת הרחמים שבוקעת ממנו. השתנקתי כשמגע כף ידו החמימה ליטף את הלחי שלי. לא חשבתי אי פעם שאגיע לסיטואציה כזאת, שאהיה מכור כמו נרקומן לקול העמוק והסקסי שלו...
