קוראים לי איתן רוזן, ואני בן שבע עשרה. אם היו מבקשים ממני לתאר את המראה שלי, הייתי אומר בפשטות שיש לי שיער שחור ועיניים בצבע האוקיינוס שאותם קיבלתי מסבא שלי (את עורי המעט שזוף ירשתי כמובן מהשמש.)
אם היו מבקשים ממני לתאר את הרכב המשפחה שלי, הייתי אומר שיש לי אבא ביולוגי, אמא חורגת שלא סובלת אותי, ואח חורג שנמצא בצבא.
אם היו אומרים לי לתאר את מצבי החברתי? טוב...
מאז שהייתי קטן לא הייתי מקובל בחברה, הייתי מנודה.
עברתי התעללות ביסודי ועדיין ממשיך לעבור את זה בתיכון, ככה זה היה מאז ותמיד.
תמיד היו מכנים אותי בשמות, בדרך כלל זה היה ”כדורי” בשל המשקל שלי. (רואים שהם לא יודעים לבחור כינוי נורמאלי.)
תמיד היו מנצלים אותי ובמיוחד בשיעורי הבית או עבודות שהתעצלו לעשות.
הגובה שלי הוא 1.75, אבל אני נחשב די נמוך בהשוואה לאחרים שהם 1.80 ואפילו 1.90+.
אפשר לומר שאני די נחשב חנון.
אחי החורג שצבא, בקושי מגיע הביתה. ככה שלא היה לי למי לדבר או לפרוק.
היו כמה פעמים שהייתי מסתגר בחדר ובוכה, אני ממש מתגעגע אליו... הוא היה היחיד שמבין אותי.
אני שונא כל שניה שלי בתיכון.
היתה שעה מדוייקת מאוד שבה היו גוררים אותי אל מגרש בית הספר, מעמידים אותי במרכז ופשוט... מתעללים בי בלשון המעטה.
בכל יום הייתי חוזר הביתה מבית הספר עם פצע חדש. לפעמים הכדור הכבד והחזק שהיו זורקים עליי היה משאיר סימן של כמה שבועות.
אז כן... ככה אני חיי, כל יום ויום.
זה לא יכול להשתנות.... נכון?
YOU ARE READING
HTPY (B×B)
Romance"דיי! הוא קיבל מספיק! בבקשה תפסיק עם זה!" התחננתי כמעט בבכי. לא יכולתי להמשיך לראות את האלימות חסרת הרחמים שבוקעת ממנו. השתנקתי כשמגע כף ידו החמימה ליטף את הלחי שלי. לא חשבתי אי פעם שאגיע לסיטואציה כזאת, שאהיה מכור כמו נרקומן לקול העמוק והסקסי שלו...
