נכנסתי לכיתה, עדיין שקוע במחשבות על מה שקרה.
עברתי בין השולחנות הלבנים שהיו מסודרים בטורים ישרים וארוכים. התלמידים כמובן לא התייחסו אליי, היה חלק קטן של תלמידים שהסתכלו עליי, אבל בגועל.
לפתע, הרגשתי שמשהו נדחף בין רגליי ובגלל זה איבדתי את שיווי משקלי ונפלתי.
שמעתי את הציחקוקים של האחרים, כאילו זה מופע משעשע במיוחד.
הרמתי את ראשי וראיתי רגל של מישהו, וכמובן שעשה זאת בכוונה.
והמישהו הזה היה...
טום- הבריון ומלך התיכון.
"שים לב לאן אתה הולך כדורי" הוא הדגיש את הכינוי בגועל והוא וחבריו צחקו.
הייתי רגיל לזה, אבל בכל פעם אני מרגיש יותר ויותר מושפל ופגוע.
טום קם מכיסאו ובעט בי. "אולי תעשה משהו עם עצמך? רק מהבעיטה הזאת כל השומן בגוף שלך זז כמו ג'לי רוטט" הוא גיחך.
הציחקוקים לא הפסיקו, להפך, הם רק יתחזקו יותר.
חברו של טום, ברנדון. ניגש אליו "תן לי גם."
טום משך בכתפו "תהנה" הוא ענה לו באדישות.
ברנדון החל לבעוט בי, עוד בעיטה ועוד בעיטה נוספת.
טום המשיך גם, ומבעיטה זה הפך לאגרופים ונאנקתי מכאבים.
"ט-טום, בבקשה תפסיק--" התחננתי.
הוא פנה אל ברנדון "שמעת משהו?"
ברנדון משך בכתפיו כתשובה.
המורה לפתע נכנסה לכיתה, טום וברנדון מיהרו למקומותיהם ורק אני הייתי שכוב על הרצפה.
"בוקר טוב תלמידים" המורה חייכה אליהם "היום נתחיל ב-" דבריה נעצרו באחת. "אוי איתן מה קרה?!" היא מיהרה אליי.
"כלום המורה, אני בסד-" נאנקתי.
"אוי רגע, אני יעזור ל-"
"לא" קטעתי אותה "ל-לא צריך, אני אקום לבד."
"אתה בטוח?" היא שאלה כדי להיות בטוחה.
כן, בטוח." אחרי כמה מאמצים הצלחתי לקום בלי להשמיע כאב.
"אולי תלך לאחות?" הציעה.
ניענעתי את ראשי בשלילה והלכתי למקומי לאט לאט.
המורה נאנחה "בכל מקרה, מה שרציתי להגיד זה-"
דבריה נקטעו מפתיחת הדלת החורקת.
בפתח הדלת עמד נער גבוה, בעל שיער בלונדיני עם בלורית שהסתירה מעט את עינו הימנית, עיניים שהזכירו את עיניו של האל היווני- זאוס.
הייתי בהלם, לא חשבתי שהוא יהיה בכיתה שלי!
"הו, שלום! אתה בוודאי התלמיד החדש, בוא תציג את עצמך."
התלמיד החדש הנהנן "קוראים אותי... לוקאס, וכמו שאפשר לשים לב מהמבטא שלי... אני צרפתי" הוא ציחקק.
ההתלחששויות התחילו.
לוקאס, הא? חשבתי.
המורה חייכה אליו. "ברוך הבא לכיתה לוקאס, אני בטוחה שתשתלב כאן מהר מאוד."
"מרסי" הוא הודה לה.
שמתי לב לזה, כל הזמן הוא הסתכל עליי ולא הזיז את מבטו ממני, ו... נראה לי שגם האחרים שמו לב לזה.
"בוא נראה איפה תוכל לשבת" המורה חיפשה במבטה מקום פנוי. "הו, יש מקום פנוי ליד איתן" היא הצביעה לכיווני "תשב שם."
הוא התקדם אל מקומו החדש, עדיין מסתכל עליי.
הורדתי התיק שלי מהכיסא והוא התיישב עליו. מבטי הוסב הצידה וידיי היו שלובות זו בזו מתחת לשולחן. היה נדמה שהכאב שהרגשתי קודם הסתלק לו, כאילו אף פעם לא היה.
לפתע, שמעתי ליחשושים בין הבנות שמאחוריי.
״תראי איך הילד הצרפתי החדש מסתכל על כדורי״
״אולי הוא הומו״
״למה כל החתיכים בסוף מתגלים כהומואים, ועוד כאלה שמתאהבים בלוזרים כמו כדורי״ היא נאנחה.
לוקאס סובב את מבטו אליהן, ההבעה שלו לא הראתה שום רגש מסויים. פשוט מבט רגיל.
גם אני סובבתי את מבטי אליהן, נראה שהן הרגישו לא נעים שהוא מסתכל עליהן ככה.
קול הידהד בראשי.
'Tu es vraiment beau...'
(אתה באמת יפה תואר...)
"אמרת משהו?" שאלתי את לוקאס.
הוא סובב את ראשו אליי והניד את ראשו בשלילה ובחיוך.
מה הקטע של החיוך הזה... רטנתי במחשבותיי.
"הכל בסדר שם?" המורה שאלה אותנו
ושתקנו. "אני מקווה שתקבלו את לוקאס בצורה יפה."
התלמידים הנהנו בראשם.
"החלטתי לעשות דבר שונה ממה שאנחנו עושים בדרך כלל, החלטתי לעשות פרוייקט מיוחד."
כולם הסתקרנו והמתינו בציפייה, והאמת שגם אני.
"אתם תתחלקו לזוגות-"
"יש!!!!!!" הם קטעו אותה.
"שאני אחליט" היא המשיכה.
"אוף" כולם התבאסו באחת.
היא פתחה את היומן ודיפדפה בין הדפים "אוקיי, בואו נראה" היא הסתכלה על הדף.
"טום, אתה עם ליה"
כל הכיתה שמעה שהוא רטן.
"ברנדון, אתה עם רוי ו..."
"איתן, אתה עם לוקאס. כל השאר התלמידים על אלה שיושבים לידם."
"אז... מה זה הפרוייקט הזה?" שאלה ליה.
"לאור המצב החברתי שבכיתה, כל זוג יבלה יחד במשך חודש, ככה הם לומדים להכיר זה את זה טוב יותר. בסוף החודש אתם תספרו מה עשיתם ואיזה דבר חדש גיליתם על האחר ומה אהבתם בו" היא הסבירה.
רוב התלמידים הרימו גבה אל המורה.
"ככל שיותר תבלו יחד ככה זה יעלה יותר בציון" היא הוסיפה.
"אבל המורה-"
"ומי שלא ירצה להשתתף בפרוייקט ירד לו כמובן הציון והוא יצטרך במקום זה... טוב, אתם תגלו כבר לבד."
כולם החליפו מבטים ביניהם, היו נראים קצת... לחוצים.
לא ידעתי מה להגיד, אם איך שהוא מחייך ומסתכל עליי... לא נראה לי שהוא יתלבט או יהסס אם לעשות איתי את הפרוייקט או לא.
YOU ARE READING
HTPY (B×B)
Romance"דיי! הוא קיבל מספיק! בבקשה תפסיק עם זה!" התחננתי כמעט בבכי. לא יכולתי להמשיך לראות את האלימות חסרת הרחמים שבוקעת ממנו. השתנקתי כשמגע כף ידו החמימה ליטף את הלחי שלי. לא חשבתי אי פעם שאגיע לסיטואציה כזאת, שאהיה מכור כמו נרקומן לקול העמוק והסקסי שלו...
