נשמע הצלצול, כל התלמידים יצאו מהכיתה. לפני שהמורה גם יצאה, היא... הסתכלה עליי מוזר, היא אף פעם לא הסתכלה עליי במבט כזה.
ואז היא הסבה את מבטה ממני ויצאה מהכיתה.
אני חייב לומר... זה היה די מלחיץ, וקריפי.
מי שנשאר בכיתה הוא אני, לוקאס, טום וברנדון.
טום קם מהכיסא והתקרב אל השולחן שלי ושל לוקאס.
"היי" הוא אמר לו.
"היי" לוקאס השיב לו בחיוך חביב.
"תשמע, אתה נראה אחלה של בן אדם" טום אמר לו.
הייתי ממש מופתע, הוא אף פעם לא דיבר בצורה כזאת, ובמיוחד לא אל מישהו.
"חשבתי אולי תעשה איתי את הפרוייקט ולא עם... כדורי" הוא הסתכל עליי בגועל.
"כדורי?" לוקאס הרים גבה אל טום והסתכל עליי.
טום הנהן.
לוקאס ציחקק "שם חיבה די חמוד, לא ככה?"
"זה לא אמור להיות שם חמוד" טום נשאר עם מבט אדיש וגילגל את עיניו.
"תודה על ההצעה אבל-" לוקאס שילב את ידיו בזרועי "אני כבר עושה את העבודה עם איתן" הוא ציחקק, כמו ילד קטן. כאילו הוא מתרגש ממשהו.
זעתי במקומי, לא ציפיתי שהוא יעשה תזוזה כזאת. זה היה כל כך מוזר בשבילי, לא הייתי רגיל לזה. הרגשתי שאני חם בפניי.
טום היה מופתע כמעט כמוני. "אבל למה שתרצה לעשות את הפרוייקט עם מישהו כמוהו?!" הוא דפק את היד שלו בחוזקה על השולחן. גרם לי, ללוקאס, ולברנדון להבהל לכמה שניות.
המבט המבולבל חזר שוב על פניו של לוקאס "כמוהו? מה זאת אומרת כמוהו? מה הבעיה איתו?" הוא שאל, עדיין לא מבין למה טום מתכון. עדיין מחזיק בזרועי, ומחזק את האחיזה.
טום התרגז עוד יותר "הוא... הוא... תראה איך הוא נראה!"
לוקאס הביט בי, בוחן אותי. "מה הבעיה עם המראה שלו?"
טום גיחך "שמעתי שמועות שצרפתים הם טיפשים, לא חשבתי השמועה הזאת נכונה" הוא הסתכל על ברנדון וצחק.
לוקאס שיחרר את האחיזה ממני, קם ממקומו והתקרב אל טום. עמוד מולו פנים אל פנים.
הוא שוב עשה את ההבעה הזו, ההבעה שלא הראתה שום רגש.
אותו דבר עם הבנות, היה נראה שטום לא הרגיש בנוח.
לוקאס התקרב אל אוזנו ולחש לו משהו, אבל לא הצלחתי לשמוע מה הוא אמר.
טום קפא במקומו "מ-מה?!" הוא דחף את לוקאס ממנו באגרסיביות.
אך לוקאס, לעומת טום, לא הראה סימני כעס. הוא נשאר עם אותה הבעה.
"תפסיק להסתכל עליי ככה!" טום אמר בקול מאיים ושלח לעבר לוקאס אגרוף, אבל לוקאס חסם.
הוא שלח לו עוד ועוד אגרופים, אבל בכל פעם לוקאס חסם אותם.
ברנדון החליט להתערב, הוא רץ אל לוקאס על מנת לדחוף אותו וכל הוא יפול. אבל לוקאס פשוט זז צד אחד הצידה וברנדון נפל על הפרצוף.
מה לעזאזל קורה כאן?
זה היה השלב שטום כבר רתח מעצבים. "חכה חכה, מחר בשעה שתים עשרה זה הסוף שלך!" הוא ברח מהכיתה תוך כדי שברנדון קם מהרצפה וצועק שיחכה לו.
לוקאס חזר למקומו, הוא הוציא מתיקו מחברת משונה ומסויימת. היה כתוב עליה משהו שלא הבנתי, אולי זה כתוב בצרפתית?
"אמ... איתן?" הוא קרא לי ונשמע היסוס בקולו.
"כ-כן?"
למה זה נראה כאילו הוא שכח מכל מה שקרה כאן?
"אני לא רוצה אמ... איך אומרים אצלכם? להלחיץ? אבל יש משהו שאני רוצה להראות לך."
הרמתי גבה "מה?"
"מאז שאני קטן" הוא החל להגיד "תמיד ציירתי, היתה דמות מסויימת שהייתי מצייר המון ו..." הוא פתח את המחברת בעמוד מסויים.
"ווטא-" עוד שניה נפלתי מהכיסא מרוב בהלה.
מי שהיה מצוייר על הדף...
היה אני.
YOU ARE READING
HTPY (B×B)
Romance"דיי! הוא קיבל מספיק! בבקשה תפסיק עם זה!" התחננתי כמעט בבכי. לא יכולתי להמשיך לראות את האלימות חסרת הרחמים שבוקעת ממנו. השתנקתי כשמגע כף ידו החמימה ליטף את הלחי שלי. לא חשבתי אי פעם שאגיע לסיטואציה כזאת, שאהיה מכור כמו נרקומן לקול העמוק והסקסי שלו...
