Back to you- part 29

384 42 13
                                    

העלאת פרק 29: 14.08.22

**************************************

*הווה*

נכנסתי לבית כשפיטר אוחז בידי, אני שבור בלעדיו, אני לא מסוגל להיות בלעדיו

"אבא" פיטר מלמל "למה לא שאלת אותי אם היה לי כיף בגן?" הוא שאל ופערתי את עיניי

"א-אתה צודק קטן שלי, תספר לי" מלמלתי וניסיתי להיות קשוב לו

"קיילי באה היום לגן!!" הוא קרא בהתרגשות ואני רק חייכתי חיוך קטן, מביט בתינוק היפה שלי כשהראש שלי תקוע בינו לבין הארי...

"היא שיחקה איתי והיה לי כיף איתה" פיטר אמר

"איזה כיף!! עכשיו תשחק איתה תמיד נכון??" שאלתי והוא הנהן בהתלהבות, ישבתי על הספה, מרגיש שאני מאבד את כל כוחותיי ופיטר בא אליי

"למה אתה עצוב אבא?" הוא שאל "אל תדאג, עוד מעט אבא הארי יבוא ויתן לך נשיקה וחיבוק שתהיה שמח" הוא מלמל

משכתי את פיטר והרמתי אותו על ברכיי, הוא חייך אליי את החיוך המושלם שלו, החיוך שאני לא יכול לעמוד בפניו

נישקתי את פניו היפות וחיבקתי אותו כשידיי עוטפות אותו, הדלת נפתחה עם המפתח וחשפה את הארי שהביט בי ובפיטר ואז פנה לכיוון החדר

"רגע אבא הארי!" פיטר קרא לו והוא עצר

"מה תינוק שלי" הוא לחש בקול צרוד וחלש

"אבא לואי סיפר לך שהוא עצוב? תחבק אותו ותביא לו נשיקה"  פיטר מלמל והארי הביט בי בחוסר אונים

"ל-לא, לא לא פיטר שלי אני לא עצוב אל תדאג קטן שלי" מיהרתי לומר

הארי העביר את ידו בשיערו ופלט נשימה

"בוא נלך לישון נסיך שלי" אמרתי והוא אחז בידיי

כשהגעתי לחדר השינה שמעתי את זרם המקלחת, הארי מתקלח

הורדתי את חולצתי ושמתי אותה בכביסה בזמן שפיטר עלה למיטה איתי והרמתי אותו שיהיה על גופי, הוא הניח את ראשו על החזה שלי וחיבק את בטני

"אבא" פיטר הרים את ראשו

"כן נסיך שלי?" עניתי בשאלה

"אתה אוהב את הקעקוע הזה?" שאל והצביע על קעקוע ה'אופס', נאנחתי ועניתי בלית ברירה

"אני חושב שהוא יפה" אמרתי

"אתה זוכר שסיפרת לי שזו הייתה המילה הראשונה שאבא אמר לך?" הוא שאל וחיוך קטן עלה על שפתיי

"נכון" עניתי ולאחר רגע הארי יצא מהמקלחת כשגופו עטוף במגבת, הוא הביט בעיניי אך הסיט אותם מיד

הוא לקח את הבגדים ונכנס בחזרה למקלחת, לאחר כמה שניות הוא יצא לבוש במכנסיים ללא חולצה, פיטר הרים את ראשו וחייך כשראה את הארי

"אבא!" הוא קרא, הארי חייך אליו והתכוון לצאת מהחדר "אבא, למה אתה לא בא?" פיטר שאל באכזבה

"לאן?" הארי שאל מבולבל

"לפה.. רק עכשיו חזרת ואני רוצה לישון איתכם" פיטר ביקש, הארי הביט בו ואז בי, הוא עצם את עיניו והנהן

הוא עלה למיטה אך שמר על מרחק ביני לבינו וזו הייתה התחושה הכי כואבת שיש

הבן אדם הכי חשוב לי נפגע בגלל משהו שאני לא עשיתי, הוא מתרחק ממני, הוא לא מדבר איתי, הוא לא מנשק אותי ועוטף אותי בין זרועותיו

כאילו אנחנו זרים...

"מה כתוב כאן אבא?" פיטר שאל והצביע על הקעקוע של הארי ליד הכתף, הארי הביט בקעקוע ואז הביט בעיניי

"היי" הוא ענה ולא הסיר את עיניו ממני

"זה המילה שאבא לואי אמר לך כשנפגשתם?" פיטר שאל והארי הביט בו

"כן" הוא אמר

"פיטר.. לישון..." מלמלתי והוא הנהן ועצם את עיניו ולאחר כמה דקות נרדם

הארי חזר להביט בעיניי והרגשתי סכינים שחותכים את בטני, התקרבתי להארי כשפיטר בינינו והוא המשיך להביט בי

ריסקתי מיד את שפתינו, הוא הניע את שפתיו ואחז בעורפי, הוא עבר מעל פיטר ונשכב מעליי, מנשק אותי באגרסיביות ולא מרפה

כרכתי את זרועותיי מסביב לצווארו ופתחתי את פי מאפשר לו להכניס את לשונו אך בן רגע הוא התנתק ממני והניד את ראשו בבלבול

"לא" הוא פלט

"הארי.." מלמלתי

"לא.. לא לואי.. לא" הוא קם ממני והרגשתי דמעה זולגת מעיניי, הוא התכוון לצאת מהחדר

"ר-רגע" אמרתי והוא עצר אך לא הסתובב

"אני אלך לישון בחדר השני, תישן פה" אמרתי והוא הביט בי בחוסר אונים, אני כמעט ולא יכול לעמוד בפניו

"אל תדבר שטויות" הוא אמר לי

"אני רציני, תישן פה" אמרתי ויצאתי מחדר השינה אל החדר השני, עליתי למיטה וראשי היה מלא במחשבות

נגעתי בשפתיי וליקקתי אותם, עדיין מרגיש את הטעם שלו

את הטעם המושלם שאני לא יכול להפסיק לטעום ממנו

Back to you//larry stylinsonWhere stories live. Discover now