מערכה IV - פרק 33

743 56 201
                                    

זה לא משנה כמה פעמים הופעתי בעבר, הייתי לחוץ כל פעם מחדש. כולנו היינו, אבל כל אחד התמודד עם זה בדרך אחרת. לכל אחד היה את הטקס שלו לפני הופעה.

זאין ישב על הרצפה בישיבה מזרחית וקרא.

אלינור צפתה בטלוויזיה ואכלה ממתקים.

ג'יג'י קיפצה בחדר שלה בלחץ כמו מתאגרפת.

מעולם לא הופעתי עם הארי בעבר. לא ידעתי מה היה הטקס שלו לפני הופעות, והייתי סקרן.

שיחקתי במחשב. אבל קודם לבשתי את התלבושת שלי. רציתי להתרגל לבד לפני שעליתי על הבמה. במערכה הראשונה לבשתי טייץ לבן וטוניקה סגולה עם שרוולים מנופחים וצווארון משיפון. עם אבני סוורובסקי רקומות וקצוות זהובים שגרמו לי לנצוץ תחת אור הזרקורים.

הארי עדיין לא לבש את התלבושת שלו. הוא היה בטייץ שחור פשוט, התהלך במסדרון, מצווה פקודות על צוות הבמה ומטיל טרור על רקדני הצללים.

הוא נעצר במקומו בכניסה לחדר שלי. נשענתי אחורה בכיסא שלי, רגל אחת מורמת על השידה, היד שלי נחה על הירך שלי. עיניו חקרו אותי ברצון. "לואי, אתה נראה כל כך... נסיכי."

אה או. ידעתי לאן זה הולך.

הארי סגר את הדלת מאחוריו. נעמדתי. הוא הרים אותי מהמותניים וזרק אותי על הקיר, נצמד אליי.

"בזהירות, הארי! אני לא צעצוע!"

הוא תפס בזרועותיי והצמיד אותן לקיר מעל הראש שלי, עיניים רחבות סורקות את הגוף שלי. הוא נישק אותי.

טוב, הבנתי מה היה הטקס שלו לפני הופעות.

הנשיקות שלו התרככו. הוא הניח יד אחת מאחורי הצוואר שלי ומרח את אפו על הלחי שלי בחיבה. "אלוהים, אתה כל כך יפה."

הסמקתי. הארי יכול להיות כל כך מתוק כשהוא רוצה.

ידיו עברו לירכיים שלי. "תסתובב."

"אני לא אוכל להופיע!"

"אני אהיה עדין, אני מבטיח," הוא אמר בתמימות.

הרמתי גבה. "לא, אתה לא."

שנינו צחקנו.

הוא התעסק בחוטי הזהב של הטוניקה. "אולי תוכל להביא את התלבושת שלך הביתה היום?"

"ממש לא. אתה תהרוס אותה." אמרתי בהתנשאות, וסידרתי את הבגדים שלי מול המראה. הוא היה שתלטן ומטורף בחדר השינה בדיוק כמו שהוא היה בעבודה. הוא יקרע אותה לגזרים! "למה אתה עדיין לא לבוש? אני רוצה לראות את הכנפיים שלך."

Flightless bird .l.s // Hebrew translationWhere stories live. Discover now