מליפיסנט

14

״אז זהו? אנחנו בצד של ג׳וני?״ ג׳סיקה מלאת תקווה, בעוד שריילי מגלגלת עיינים.
״כן, אנחנו חוזרים.״ אלי הפילה את הפצצה, וג׳ס חיבקה אותה מרוב אושר.
אלי נראתה לי מעט לכודה, אבל ג׳סיקה עזבה אותה לפניי שהיא נמחצה לגמרי.

״אני שמחה בשבילך.״ אני מחייכת אליה.
רציתי לומר עוד, אבל אני מפחדת מריילי. אני מנסה שלא לבחור צד, אבל כל דבר שאגיד, לא ישמע טוב בעיני אחת מהן. ג׳וני לא עומד להרוס את החברות שלהן, ברור לי שלא, וריילי רק רוצה להגן על אלי, אבל שתיהן רוצות את התמיכה שלי, ואין לי מושג למי להביא אותה.

״תודה.״ אלי נראת מאושרת, היא אף פעם לא נראתה ככה.
״אני מקווה שלא תיפגעי.״ ריילי נאנחת.
״גם אני.״ היא עונה לה, אלי וריילי מחליפות מבטים, זה משהו שכנראה שאני לא אבין.

אלי סיפרה לנו בדקות האחרונות, על הימים האחרונים שלה עם ג׳וני.
אני, ריילי, וג׳סיקה, הקשבנו לכל מילה בשקט, מייקל מפספס את המאורע, כי השעה מאוחרת, ואנחנו בחדר של ג׳סיקה. אסור לבנים להתקרב למגורים של הבנות, ולהפך.
אלי לא יכלה לחכות למחר, והיא כינסה סוג של ישיבת חירום, אצל ג׳ס, כי החדר שלה הכי מסודר.

היא ממשיכה לדבר, מתייעצת איתנו, כולנו נענות למשימה, ומדברות עליהם עד שהשיחה עוברת נושאים.
אני חושבת שאני שמחה בשביל אלי, אבל אם הייתי במקומה, לא נראה לי שהייתי עושה אותו דבר.
בכל מקרה, זאת ההחלטה שלה, עדיף לי להיות חברה תומכת, ולקבל כל מה שהיא תבחר.

״ועכשיו אני צריכה לקחת עבודה הביתה, סיוט, נכון?״ ג׳ס מתלוננת בפנינו, על העבודה הלא נגמרת בכימיה.
כל אחת שנמצאת בחדר, עוברת את זה ביחד איתה.
השבועיים שלנו הולכים ונעלמים, נשאר לנו פחות מחצי מהזמן, ג׳סיקה לא אוהבת את זה.

״גם אני, עד שיש לנו חופש, אני אשלים את החלק שלי בשבת.״ ריילי מיואשת, היא וג׳ס חולקות צער.
״מה איתך?״ היא פונה אליי, וקשה לי למצוא את הדרך לענות.

״אני לא יוצאת.״
ריילי מטה את הראש בהפתעה, אני דיי בטוחה שסיפרתי להן על זה.
״אה, נכון. אז את תעבדי מכאן?״ אני מנידה את ראשי.
״לא, אני לא צריכה את זה.״
״הארלי וריידן עובדים ביחד, למה ציפית?״ ג׳ס מדברת בנימה צינית ומתוסכלת, היא סובלת מכל שניה בעבודה הזאת.

״זה לא הוגן.״ אלי מוחה.
אם הייתי מספרת להן על כל הבלאגן שקורה לי ולריידן, לא נראה לי שהן היו שמחות להתחלף.
אין להן מושג מכל צירופי המקרים האלה, אבל אין לי עדיין מה לספר.
כל החשדות שלי, הם לא מבוססים על כלום, חוץ מעל החשדות של ריידן.

בכל זאת, העבודה עצמה, הולכת לנו טוב, כנראה שטוב יותר מלאחרים.
אני אוהבת כימיה, אני אוהבת כל מקצוע מדעי, ואני וריידן מסתדרים מעולה.
אחריי ההתפרצות הלא סבירה האחרונה שלי, משהו ביחסים שלנו השתנה. אני לא יודעת איך להסביר את זה, אבל בימים האחרונים, אני פשוט מרגישה איתו בנוח. אני מעדיפה לבלות איתו את הזמן הפנוי שלי, אני לא מפחדת לדבר איתו, לא אחריי הפעם ההיא.