מליפיסנט

5

״אני ללא ספק רוצה למות.״ אני חושבת שג׳ס מצולקת נפשית. המבחן הזה כמעט והרג אותה.
אני פה כבר כמעט שבועיים, והיום היה המבחן הראשון שלי ב׳אתונה.׳
החששות שלי לא היו מוצדקים בכלל, למען האמת, היה קל יותר משציפיתי. אני אוהבת מתמטיקה, זה בא לי בקלות, תמיד היה ככה.
אני מתחברת למקצועות מתמטים וטכנולוגיים בלי בעיה, אבל עדיין נלחצתי. המבחנים כאן אמורים להיות נוראיים, אני בפנימיה של אנשים חכמים, מאוד, ככה שהרמה פה אמורה להיות קשה.
מן הסתם, זה חומר מתקדם הרבה יותר מהכיתה הקודמת שלי, אבל עדיין, לא כל כך נורא.

״באמת?״
״אני מקבלת ארבעים.״ היא נאנחת. כשהגשתי את המבחן נתנו לנו לצאת לנשום אוויר, אבל ג׳ס נשארה בכיתה עד הצלצול, ובאתי לאסוף אותה, לוודא שהיא לא נשארת שם לנצח. כשחזרתי ראיתי שיותר מחצי מהכיתה הייתה באותו המצב, לא יצאו עד שהמורה הכריחה אותם להביא לה את המבחנים, זה מלחיץ לראות מהצד.
יכול להיות שיש עמוד שפספסתי? לא, אין מצב, ואין לי סיבה להיכנס לסרטים. אני בטוחה שהגשתי הכל, ואני בכלל אמורה להרגיע את ג׳ס. אני מנסה לעשות את זה, אבל לגרום לה לסתום לרגע אחד, זה קשה יותר מהמבחן שעברנו.

״ג׳ס, את תיהי בסדר.״
״הממוצע שלי מת, אני מתה. אוליי כולם יכשלו והיא תתן מועד ב׳? את נכשלת?״

״אני מקווה שלא.״ אני מגכחת, הצלחתי להעביר את ההליכה עם ג׳סיקה בשלום, והגענו לחדר האוכל, עכשיו אני לא היחידה שתסבול את זה.
ג׳ס דיי מדהימה, אני באמת אוהבת אותה, והיא מכירה אותי לאנשים ומסבירה לי כמעט הכל על הפנימייה, אבל היא לחוצה מלימודים, מאוד. כשאנחנו מתיישבות ליד כולם, אני מבינה שלצערי, ג׳ס היא לא היחידה, ואני רק עומדת לסבול יותר.

״או, הנה אתן. מה מצבך, ג׳סי?״ מייקל לא מחכה שניה, ומתנפל עלינו. ג׳ס מנענת את הראש.

״נוראי. אני נכשלת, אתה?״
״על אותה סירה.״ הוא עונה ביאוש.
״אני חושבת שעברתי, אבל אין לי מושג. למה המבחנים של האישה הזאת כל כך קשים?״ אלי אומרת.
״מזעזעת, נכון?״ מייקל שואל, חמישה אנשים שונים מהנהנים.

״וואוו, רגע, אתם שוכחים את המסכנה האמיתית. הארלי, את בסדר?״ הוא פונה אליי, וקשה לי להבין למה.
״או, נכון, את בטח משותקת.״ ריילי, שיושבת מהצד השני שלי, גומרת לי לסובב את הראש אליה.
״מה?״
״זה המבחן הראשון שלך. זה בסדר, כל התלמידים החדשים נכנסים לטראנס אחריי המבחן הראשון.״ מייקל מסביר.

״למה אתם מתכוונים?״ אני לא יודעת מה כולם רוצים ממני, גם זה, הרבה יותר מלחיץ מהמבחן.
״אנחנו אומרים שזה בסדר אם הגשת ריק, או קיבלת עשרים.״
״למה לי לקבל עשרים?״ אני לא אוהבת את השיחה הזאת.
״זה תמיד ככה במבחן הראשון ,אל תדאגי, המצב שלך ישתפר, זה לא ככה לנצח, והעיקר שלא התעלפת.״ אלי מנחמת אותי? אני לוקחת שניה כדיי שכולם יפסיקו לדבר, ואני סוף סוף מבינה למה הם מתכוונים.