כל מה שרציתי זה שתפסיקו לצחוק,
לצחוק ולהשתעשע על מבטי הפגום,
על גופי המוזר ועל התנהגותי המוזרה,
רק רציתי שתפסיקו, אך שום דבר לא עזר.
רציתי לצרוח ולפגוע גם בכם,
אך כל מה שיצא זה בכי וכאב,
ניסיתי להסביר שאני בסך הכל אנושית,
אך צחקתם והשארתם בליבי חור כבד.
ניסיתי להראות חברותית ונחמדה,
אך צחקתם ואמרתם שאני בסך הכל עלובה,
רק רציתי לנסות להראות לכם את הצד החברתי שבי,
אך המשכתם והמשכתם והלעג הרס אותי מבפנים.
רציתי להיות כמוכם,
אך בסוף נהרסתי,
נקרעתי לגזרים מבפנים,
ונמחקה זהותי.
רציתי להיות מיוחדת,
חכמה ואולי אפילו יותר חזקה,
להראות לכם שאני אצליח לזהור,
אך באתם בגרסה מחודשת והרסתם את הכל.
וכל מה שרציתי, היה לפרוח ולגדול,
אך תלשתם את ליבי מהמקום,
והשארתם חור גדול ומלא מכאוב,
שאותו אי אפשר לסתום.
YOU ARE READING
This is me
Short Storyאני רק אנושית. אני נפגעת, אני נכוות, אבל לך זה לא משנה, אתה לא רואה את הכאב שלי, אתה לא רואה את הסבל שלי, כי אתה אטום וחסר הבנה.
