פרק 3- meet camEEla cabeYo
״מילההההה״ נשמע צליל קולה של דיינה מעמדתה ליד הדלפק הצר שבבית הקפה שברחוב הראשי בניו יורק, ״כן דיינה?!״ החזירה הברונטית הצעירה עם חיוך לגלגני על שפתיה ובטון דיבורה חיקתה את קולה המתבכיין של חברה הטובה ביותר,
״מתי נגמרת המשמרת?!״ המשיכה הצעירה אך הגבוהה מהשתיים באותו הקול הבכייני שגרם לאלי-ברונטית נמוכה וחייכנית, עוד חברה של השתיים לזעוף את מבטה שבדרך כלל חייכני ושמח מהמטבח ולצעוק על דיינה,
״דיי לבכות תינוקת מגודלת שכמוך!״ קמילה הבליעה במאמץ רב את חיוכה כשראתה שנכנס עוד לקוח לבית הקפה-מסעדה שבא עבדו השלושה.
קמילה קביו, בחורה בת 18 שעברה לניו יורק ממיאמי כדאי להגשים את חלומה, מוזיקה, נכון רוב האנשים היו בוחרים בלוס אנג׳לס אבל לא קמילה, לקמילה הייתה שאיפה אחת, ברודוואי.
אבל את האמת שקמילה לא סיפרה לאף אחד מחבריה הטובים או להוריה, הייתה שהייתה לה תחושה טובה בנוגע למקום, שאם תעבור יצא לה מזה רק טוב.
אז הנה היא בניו יורק.
כך או כך חלומה היה ברודוואי. אבל עד אז היא עבדה עם שותפיה לדירה וחבריה הטובים ביותר נורמני דיינה, אלי, ולואי.
במסעדה-בית הקפה בפינת הרחוב הראשי בניו יורק.
״סיום משמרת!״ צעק לואי כשיצא מהמטבח עם חיוך גדול על פניו וניצוץ של התלהבות בעניו הכחולות. העליזות נשמעה בקולו ולמרבה האירוניה הוא גם היה 'עליז' ובכל פעם שאחת מהבנות אמרה זאת ראתה את מבטו משתנה וא צחוקו המתפקע מופיע, 'עליז זה מילה נחמדה לפשוט מקבל בתח-' כך תמיד אבל ת מ י ד היה מתחיל לומר עד שאלי הייתה מביאה לו מרפק בצלעות וכולם היו צוחקים על חמידות הברונטית.
״מילה אתם נועלים?״ אמרה אלי לפני שהתקדמה לדלת היצאה של המסעדה.
כמובן כמו כל ערב לפני סגירת המקום נורמני תפסה במותנה ונישקה לשפתי המבוגרת מהשתיים אך בהחלט הנמוכה.
קמילה תמיד חשבה כמה חמודות השתיים, היא תמיד אמרה שהן זוג חמוד.
כמה דקות לאחר מכן כשנשארו רק הארבעה שכבר הכינו תמקום לנעילה וסגירת המטבח באמת הגיעו החבורה לחלק האחרוו, לנעילת המקום.
ולאחר נעילתו כמו בכל ערב בשעה 8 שישה ימים בשבוע התקדמו קמילה, אבי, דיינה ולואי לכיוון דירתם, שהייתה ממוקמת 20 דק הליכה מבית הקפה.
החבורה הלכה בקור ניו יורק לכיוון דירתם, ממהרים להגיע למחסה מהקור שחדר לעצמותיהם ולא משנה כמה שכבות לבשו על גופם הרגישו אותו.
'ניו יורק בייבי' זה מה שחשב האנגלי בכל פעם שיצא אל הקור.
לאחר כמה שניות הליכה נעצרה קמילה ונעצה מבט במשהו או מישהו או ליתר הדיוק מישהי... בקרבת החבורה שמשכה את ענייה של קמילה שצבען החום-שוקולד שבאותה השניה היה מלא רחמים וכאב במראה זה, אך היה בו עוד משהו חוץ מהשקפת הלב הטוב של הברונטית הצעירה, אך לא משנה כמה ניסו אף אדם לא יודע לקרוא את קמילה קביו עד הסוף, כך לפחות האמינו חבריה ומכריה של הצעירה.
YOU ARE READING
long way home-camren&larry (hebrew)
Fanfiction״אמא, אני.. אני.. הומו״ אמר הבחור המתולתל לאימו ״שנינו ..״ הוסיפה חלש הצעירה מבין האחים והשפילה את ראשה. --- משם התחיל המסע הלא קל של האחים סטיילס-הורגי שהוביל אותם לרחובות ניו-יורק בלי מים, אוכל או קורת גג. אחרי יומיים בלי אוכל ומים ניגש אל השניים...
