הגעתי לכיתה ורצתי מיד ליונגי עם חדשות נפלאות שקיבלתי מהוסאוק המאמן שלי.
"קיטייי~~!!" קראתי בהתרגשות וחיבקתי אותו חזק.
"וואו! מישהו מלא אנרגיה.." יונגי ציחקק והתיישב על השולחן.
"כן! כי הוסאוק הרגע הודיע לי שאני טס לחו"ל! לתחרות!" הנחתי את הידיים שלי על החזה של יונגי.
"רציני?? ג׳ימין זה נהדר!" יונגי התרגש בשבילי.
"כן! אני יודע! זה לא אולי לא התחרות הראשונה שלי כי כל שנה בוחרים סטודיו אחר והשנה זה הסטודיו שלנו! ויש לי סולו!!" אמרתי בהתרגשות. אבל הפנים של יונגי מיד השתנו, הוא היה נראה קצת עצוב ומהורהר.
"מ-מה קרה?? זה חדשות טובות! תחייך" ציחקקתי.
"כן.. כן כמובן" יונגי חייך "לכמה זמן אתה תיהיה שם?" שאלתי.
"בדרך כלל עושים תחרות בנים ראשונה אז אני מאמין שזה יקח אולי שבוע.." נאנחתי כשהבנתי לאן יונגי חותר בשאלה שלו.
"אוקיי.. אני אנסה לחיות... שבוע.." יונגי חייך.
"היי זה לא שאנחנו נפרדים~ בשביל מה יש טלפונים? וזה סך הכל שבוע" חייכתי.
"כן.. אתה צודק. סליחה שהורדתי לך את המצב רוח. תחזור להיות שמח לפני שהעלתי את הנושא הזה" יונגי חייך חיוך קטן וליטף לי את השיער.
"אהה~ אני מתרגש" ציחקקתי.
"אתה כזה חמוד" יונגי חייך והוריד את היד שלו למותניים שלי.
"אתה תחסר לי" ליקקתי את השפה שלי. "אני אצפה לפרדה ראויה"
"או אתה תקבל." יונגי חייך והניח את הידיים שלו על התחת שלי.
"אתם עדיין ביחד?" מישהו אחד שאל מופתע.
"כן!" הסתכלתי עליו וגילגלתי את העיניים שלי "יש לך עוד שאלה?" שאלתי עצבני.
"ג׳ימין" יונגי עצר אותי וציחקק.
"יונגי..." הסתכלתי לו בעיניים. יונגי נישק אותי חזק והצמיד אותי אליו.
"דיברנו על זה. תתעלם" לחשתי לו.
"אוקיי...." נאנחתי ונתתי ליונגי עוד נשיקה קטנה לפני שהלכתי לשבת במקום שלי. יונגי התיישב לידי והוציא מחברת מהתיק.
"אומייגאד אני מתרגש" ציחקקתי.
"מה?" יונגי הסתכל עלי מבולבל.
"אתה לומד~" התלהבתי. יונגי רק גילגל את העיניים שלו וחייך חיוך קטן. אחרי השיעור יונגי הלך לדבר עם ג׳ין ונאמג׳ון ולפני שבאתי לחטוף אותו בחזרה אלי טאהיונג וגאנגקוק גרור אותי לקפיטריה.
"ג׳ימין שמענו על התחרות מזל טוב!" קבוצה של אנשים לפתע נעמדה מולי.
"תודה" חייכתי.
"אתה בטוח תנצח. אתה ג׳ימין. " מישהי אחרת אמרה בהתרגשות.
"אם אני מנצח אני אארגן מסיבה אצלי בבית!" הכרזתי וכל מי שהייה מסיביב הריעה והתרגש. וואו אני לא ידעתי שאתגעגע לחייס הזה..מהר מאוד מצאתי את עצמי חוזר אחורה בהתנהגות שלי.. כאילו אני לא שולט בזה. אני עושה כל דבר שיונגי ביקש ממני לא לעשות, ואני מסכים איתו כי הוא רוצה שאני אהיה אני... וג׳ימין המקובל.. זה לא אני. זה לא אני בכלל.
למזלי יונגי לא היה בסביבה בשביל לראות את זה אבל אני התחלתי להרגיש כלוא אז קצת התבאסתי שהוא לא היה שם כדי להציל אותי.
יונגי היה לוקח אותי הצידה ומחזיר אותי לעצמי, אני ממש הייתי צריך את זה וטאהיונג וג׳אנגקוק למזלי זיהו את זה.
הם לקחו אותי למאחורי בית ספר והושיבו אותי על הספסל.
טאהיונג הוציא מהתיק שלו בקבוק מים קרים ונתן לי אותו.
YOU ARE READING
The popular kid
Romanceיונגי תלמיד חדש עיר חדשה בשכונה חדשה..ליונגי לא איכפת מכלום... הוא כבר ממזמן איבד את הרצון להצליח בלימודים ואת הרצון לחיות.. יונגי לא טורח להכיר אנשים חדשים או חברים.. זה שהוא לא יכול.. פשוט הוא לא רוצה.. זה יותר מיד עבודה לא רצויה.. הבן היחיד שגורם...
