בסוף שיעור ספורט נכנסתי לחדר מתלחות כדי להחליף בגדים עברתי בין התאים לראות איזה תא פנוי ולפתע הרגשתי שתי ידיים תופסות אותי ומושכות אותי לתוך אחד התאים.
"היי" נשכתי את השפה שלי כשראיתי את יונגי "נהנת מהופעה?" שאלתי בלחישה.
"כמובן" הוא ציחקק ונתן לי נשיקה קטנה.
"אז? למה אנחנו מחכים? בוא נתחיל" באתי להוריד את החולצה שלי.
"אני לא יכול. רק באתי להגיד לך שלום" יונגי לחש.
"שקרן עליתי עליך" לחשתי לו בחזרה "אתה לא תוכל להתגרות בי. זה התפקיד שלי."
"חבל" יונגי ציחקק ויצא מהתא.
"אתה כזה מרושע." באתי לצאת אחריו אבל אז ראיתי שנכנסים למלתחות עוד אנשים אז נשארתי בתא ונאנחתי.
רצתי לכיתה של יונגי לקחתי איתי כמה אנשים וגררתי אותם למקום שלו, התיישבתי על השולחן של יונגי מול הפרצוף שלו והתחלתי לדבר עם אותם אנשים. יונגי מיד תפס לי את התחת ומשך אותי אליו, נבהלתי קצת, לא ציפיתי שיונגי יעשה כזה דבר... בכיתה... מול כולם... אבל אני האמת דיי אהבתי את זה. ואז הסתובבתי ושמתי לב שזה בכלל לא יונגי זה היה אחד מהאקסים שלי שהיה לו בדיוק את אותו הסוודר של יונגי והוא ישב במקום שלו.
"ידעתי שאתה תחזור אלי מתישהו" הוא אמר ונישק אותי. התנתקתי מהנשיקה קמתי מהר ממנו. לא חשבתי הרבה אני פשוט ראיתי את יונגי בכניסה לכיתה אז רצתי לחבק אותו הייתי מבוהל. יונגי לא חיבק אותי בחזרה הוא דחף אותי מחוץ לכיתה.
"הכל בסדר?" הוא שאל אותי בשקט ובטון רגוע.
"כן" לקחתי נשימה עמוקה "אידיוט תשחרר אותי!" צעקתי ודחפתי את יונגי ממני לפני שמישהו שם לב למה שקרה בכלל ויצאתי בריצה מהכיתה. ברחתי לשירותים ונעלתי את עצמי באחד התאים.
"ג׳ימין?" שמעתי את יונגי לוחש.
"אני כאן" לחשתי ופתחתי את הדלת של השירותים לאט.
"ראיתי מה קרה... אתה יודע.." יונגי אמר ונכנס לתא של השירותים יחד איתי.
"אני מצטער" השפלתי את המבט שלי.
"זה לא באשמתך." הוא נאנח ונתן לי נשיקה קטנה. " אני הייתי צריך לשמור עליך. אתה אמרת לי שאתה לא אוהב שכולם מתחילים איתך אז הינה... בייבי אנחנו כבר לא סוד" הוא לחש לי.
"אנחנו לא?" שאלתי עם חיוך.
"תבטיח לי שאתה אבל תתנהג כמוך ולא כמו סנוב מעצבן." הוא ביקש. "אני יודע מי זה ג׳ימין האמיתי וזה הג׳ימיני שאני התאהבתי בו." יונגי הניח את הידיים שלו על הלחיים שלי.
"אני מבטיח. אני מוכן לוותר על זה בשבילך" חייכתי ונתתי לו נשיקה קטנה.
"קדימה בוא נצא מפה כבר שאני יוכל להראות לכולם למי אתה באמת שייך" יונגי חייך וגרר אותי מחוץ לשירותים, חיבקתי לו את היד וחייך חיוך גדול. אני לא צריך להחביא את כמה שאני אוהב את יונגי כל כך. אנשים הסתכלו עלינו מוזר, שאלו אותנו שאלות.. וכן זה קצת הביך אותי אבל לי לא היה איכפת אני לא הפסקתי להתנשק עם יונגי. אני פשוט האהבתי לראות את הפרצופים ההמומים של אנשים. הייתי צמוד אל יונגי כל היום, אני ולצערי לא עמדתי בהבטחה שלי אליו... אני לא התנהגתי בדיוק איך שיונכי לא אוהב, ג׳ימין הנוראי. אני ראיתי שיונגי לא אהב את זה. הוא ניסה להתרחק ממני ופעם אחת הוא כמעט התפרץ עלי, אבל הוא שמר על עצמו מאופק. בסוף הבית ספר אני פשוט ברחתי לו, התחלתי לרוץ לכיוון הבית שלי אני לא יכלתי להסתכל אפילו על יונגי.
YOU ARE READING
The popular kid
רומנטיקהיונגי תלמיד חדש עיר חדשה בשכונה חדשה..ליונגי לא איכפת מכלום... הוא כבר ממזמן איבד את הרצון להצליח בלימודים ואת הרצון לחיות.. יונגי לא טורח להכיר אנשים חדשים או חברים.. זה שהוא לא יכול.. פשוט הוא לא רוצה.. זה יותר מיד עבודה לא רצויה.. הבן היחיד שגורם...
