"יונגי! יונגי! יונגי! היום אתה בא אלי נכון?" שאלתי את יונגי במסדרון של הבית ספר אבל הוא היה נראה במצב רוח רע.
"כן מה שתגיד.." יונגי נאנח והמשיך ללכת.
"היי הכל בסדר...?" שאלתי "עשיתי משהו רע...?" המשכתי ללכת אחריו.
"כן ולא" יונגי אמר בחוסר סבלנות ונכנס לכיתה שלו, הלכתי לכיתה שלי והתחלתי להרגיש טיפה רע.. האמת שאני רוצה היום לשאול את יונגי אם הוא רוצה לצאת איתי לדייט. היו לנו המון רגעים קטנים שגרמו לי ממש להרגיש שיכול להיות בינינו משהו... יש לי קראש עצום עליו, כל פעם שאני רואה אותו או אפילו חושב עליו הפעימות לב שלי ניהיות כל כך חזקות שאני יכול לשמוע אותם. אני מרגיש את הפרפרים בבטן, האוזניים שלי הופכות אדמדמות וחמות, יש לי חיוך מטופש כזה והידיים שלי קצת מתחילות להזיע..
כשאני רואה אותו אני כל כך מתרגש שאני מסוגל להתחיל לבכות על המקום.
ואני שמח כי יש לי תחושה שהוא מרגיש אותו דבר..החיבוק שלנו אתמול הרגיש ממש מיוחד זה שיפר לי את המצב בשניה.
אני רציתי עוד..
אז אחרי בית ספר הייתי עסוק בלסדר את החדר שלי שהוא יראה הכי יפה ומסודר כשיונגי יגיע. פתחתי כבר את החומר בקלסר ואת העבודה במחשב. אני יודע שהוא אוהב קולה אז מלאתי כמה פחיות במיני פריג׳ שיש לי בחדר.
וגם גלידה חדשה שעוד לא פתחתי אותה, אמרתי לשף להכין לנו את הסושי הכי טעים שיש ואת הנודלס הכי טוב שיש.
אני רוצה שהכל יהיה מושלם.
אחרי שעתיים של סידורים שמעתי צילצול בדלת בדרך כלל אחת מהעוזרות פותחות את הדלת אבל אני התעקשתי לעשות את זה בעצמי.
פתחתי את הדלת ליונגי וחייכתי אליו חיוך ענק, יונגי חייך אלי בחזרה חיוך קטן ואני נתתי לו להכנס.
"אני רואה שאתה במצב רוח יותר טוב עכשיו..." חייכתי.
"כן.. קצת יותר טוב.. ותודה על הספייס שנתת לי.. אבל זה באמת לא קשור אלייך." הוא חייך.
"זה נהדר לשמוע" אמרתי והובלתי אותו לחדר שלי סגרתי את הדלת מאחורי וראיתי שיונגי בוחן את החדר.
"זה חדר ענק! עכשיו אני מתבייש בחדר שלי" הוא ציחקק.
"לא לא אל תתבייש אני דווקא אוהב את החדר שלך הוא ממש פשוט ונוח" ציחקקתי.
"נו באמת... החדר שלך הוא יותר גדול מכיתה" יונגי חייך והלך להתיישב בכיסא.
"תודה?" התיישבתי לידו, הוצאתי פחית קולה בשבילו מהמקרר והבאתי לו.
"אני בהחלט צריך את זה עכשיו קצת הרעלת סוכר" יונגי ציחקק.
"לרוויה" ציחקקתי גם.
"אז יאללה בוא נתחיל" הוא אמר.
"רגע יש לי משהו יותר טוב קודם.. זה יגרום לשנינו להרגיש ממש טוב וזה יתן לנו בטח קצת מוטיבציה" חייכתי.
"אוקיי... זה איזה מדיטציה או משהו...?" הוא שאל.
"לא" ציחקקתי והסתכלתי לו בעיניים "תראה.. יש בנינו משהו.. אי אפשר להתעלם מזה.. אז.. אני פשוט הולך לשאול את זה ואני חושב שאני יודע כבר מה תיהיה התשובה שלך אבל בכל מקרה אני חייב לשאול... אוקיי אתה רוצה לצאת איתי לדייט... מין יונגי?" שאלתי עם חיוך גדול.
YOU ARE READING
The popular kid
Romanceיונגי תלמיד חדש עיר חדשה בשכונה חדשה..ליונגי לא איכפת מכלום... הוא כבר ממזמן איבד את הרצון להצליח בלימודים ואת הרצון לחיות.. יונגי לא טורח להכיר אנשים חדשים או חברים.. זה שהוא לא יכול.. פשוט הוא לא רוצה.. זה יותר מיד עבודה לא רצויה.. הבן היחיד שגורם...
