"אני רוצה לדבר איתך כל הזמן אבל מצד שני אני רוצה פשוט להיות בשקט ולהנות מהרגע" אמרתי והעברתי את הידיים שלי על החזה של יונגי.
"מה שאתה רוצה" הוא חייך "אז מתי הדייט הבא שלנו..?" הוא שאל.
"מתי אתה יכול?" שאלתי.
"מתי שאתה יכול. איפה שאתה רוצה." הוא ציחקק.
"בסדר אבל אחד מהימים אני אצפה ממך למצוא מקום לבד אתה יודע בדרך כלל מי שמציע יודע לאן הוא רוצה ללכת." ציחקקתי.
"היי אני חדש.. באיזור אני לא מכיר כאן כמעט כלום" יונגי אמר.
"אז תחפש.. יש לך שיעורי בית לדייט השלישי שלנו.. תפתיע אותי" חייכתי.
"מבטיח" הוא חייך.
"יש! אז מחרתיים בשעה שמונה, תחכה לי מחוץ לבית שלך" אמרתי.
"יונגיי ג׳ימין~ האוכל מוכן~~" אמא שלו קראה.
"באים!" יונגי אמר, וקם מהמיטה, קמתי אחריו וירדנו ביחד למטבח.
"בתאבון. אני כבר חוזרת" היא חייכה ונישקה ליונגי את הלחי.
"ביי אומה" יונגי חייך אליה והביא לי את הצלחת שלי, התיישבתי על הכיס ויונגי התיישב לידי.
אמא שלו יצאה מהבית והוא חייך אלי.
"אמא שלך אישה חמודה" אמרתי.
"אני יודע היא מושלמת, הלוואי שהיא תתגרש מבעלה.." נאנחתי.
"אבא שלך? למה?" שאלתי.
"מגיע לה כל כך הרבה.." נאנחתי "בוא נדבר על משהו אחר.." אמרתי.
"זה בסדר... לכל אחד יש את הבעיות שלו." חייכתי והחזקתי לו את היד.
"אז מה עושים אחר כך?" יונגי שאל.
"אהה חשבתי שאולי.. נלך לבית שלי... לישון." אמרתי.
"לבית שלך? אפשר פשוט להישאר פה.." הוא חייך.
"כן אבל הבית שלי יותר קרוב לבית ספר וגם יש לי דבר מוזר כזה שאני לא יכול לישון מחוץ לבית שלי" אמרתי בקול מפונק וניצמדתי ליונגי.
"אתה תיהיה בסדר." הוא ציחקק.
"לא רציני אני מפח-" ניסיתי להגיד שאני מפחד לישון מחוץ לבית אבל יונגי קטע אותי.
"אתה תיהיה בסדר.. אני מבטיח לך." הוא אמר ובילגן לי את השיער.
"אחח יונגי~" התבכיינתי.
"שששש" הוא חיבק אותי.
"אוקיי.. אבל פעם הבאה אצלי" קבעתי.
"בסדר." הוא חייך, אחרי האוכל יונגי נתן לי בגדים נקיים ואני נכנסתי להתקלח, בזמן שהוא התקלח במקלחת של אמא שלו.
סיימתי לפניו אז הרשתי לעצמי לשכב כבר במיטה לחכות לו. ניסיתי לחשוב על דברים אחרים חוץ מהרצון לחטט לו קצת בדברים. אני דיי סקרן לגביו אני רוצה לדעת עוד. אבל זה לא יפה לחטט בדברים של אנשים אחרים בלי רשות לצערי..
אני ממש לא אוהב לישון מחוץ לבית שלי.. זה מפחיד אני לא מכיר את הפינות מספיק טוב בשביל להיות בטוח שאין שם שום דבר. כן יש לי פחדים של ילד בן שלוש, אני מפחד מהמפלצת בארון ומהבן אדם מתחת למיטה. אבל זה רק בגלל שראיתי סרט אימה כשהייתי קטן וזה ממש עשה לי טראומה.
בחדר שלי אני יודע בדיוק מה יש ומה אין אז אני רגוע אבל בחדר של יונגי... כל כך חשוך ושקט, זה מפחיד.
מה שלפחות מנחם אותי זה שהכל מריח כמוהו בחיי אני יכול להסניף את הכריות האלה כל חיי.
יונגי נכנס לחדר וסגר אחרי את הדלת.
YOU ARE READING
The popular kid
Romanceיונגי תלמיד חדש עיר חדשה בשכונה חדשה..ליונגי לא איכפת מכלום... הוא כבר ממזמן איבד את הרצון להצליח בלימודים ואת הרצון לחיות.. יונגי לא טורח להכיר אנשים חדשים או חברים.. זה שהוא לא יכול.. פשוט הוא לא רוצה.. זה יותר מיד עבודה לא רצויה.. הבן היחיד שגורם...
