רוקפורד עקוב בדם בסודות אפלים Rockford bloody dark secrets כבשתי אותך עונה 3

פרק 20: התגרות בגורל

•ארבע חודשים קודם לכן•
•כללי P.O.V•
היא עמדה מול הלוקר שלה כשהיא בוהה בחריטה באות D עיניה האפורות היו קפואות ללא כל רגש. הצלצול נשמע כבר מזמן המסדרון היה ריק מבני אדם. הוא עמד ממרחק מביט באותה נערה שאהב בכל ליבו בעבר. הוא ראה את הבעתה מתחלפת להבעה זועמת יותר. היא פתחה את הלוקר חושפת גוויה של נחש שעיניו היו פקוחות לרווחה ירוקות ומתות שיניו מלאות בארס היא זיהתה את סימנים שמדובר בנחש ארסי. עיניה הביטו בחיה המתה בשפתיים קפוצות מלאות זעם. היא ראתה את המעטפה השחורה מודבקת על הקיר.
"כמו הנחש הזה ככה גם את תמותי חוה ראשונה תסתלקי מבית הספר שלנו או שתמותי מיתה קשה." היא קראה את האיום מקמטת את המעטפה לכדור וזורקת. הו כמה את טועה שאת לא לוקחת את האיום הזה ברצינות. הוא חשב לעצמו מביט בה במבט קפוא באותה נערה ששברה את ליבו. היא עומדת לסבול כמו שהוא סבל הוא לא יגן אליה כפי שהיא גרמה כמעט למותו ככה הוא יצפה בסבל שלה בלי רחמים. אותו הילד מת ועכשיו הגיע שעת התשלום שלך עין תחת עין שן תחת שן. הוא עזב אותה צועד בכיוון הנגדי לכיוון המסדרון.

******
הלילה היה קריר הוא ישב מעשן סיגריה במבט אדיש מביט אל תוך החושך. עיניו בצבע תכלת הפכו לכהות יותר. הוא ראה דמות נשית צועדת לה במעלה השביל הכהה. שיערה הבלונדני כסוף נצנץ באור ירח היא צעדה בין עצי היער סביב. עיניה האפורות כסופות היו נטולות כל רגש. הוא ישב בתוך החושך על העץ הכי גבוה בתוך האפלה רואה בצד המערבי של היער דמויות בגלימות שחורות עומדות על רקע צללי הלילה. ועל פניהם מסכה זהובה של ציפור. לרגליהם דמות גברית קשורה בחבל עיניו היו ירוקות כהות ריקות מכל רגש כאילו השלים עם גורלו. שיערו היה כהה גופו היה חבול הם עמדו במעגל סביב הדמות הגברית כשהוא קשור ומתחנן על חייו. היא התקרבה בשקט מוציאה טלפון שלה מזועזעת הוא הביט בה באדישות. היא הסתררה בין העצים מצלמת את המעשה הדמויות עיניו של הדמות הגברית בלי לדעת הביטו הישר למצלמה. עיניו היו ירוקות כהות ריקות מכל רגש כאילו השלים עם גורלו. שיערו היה כהה גופו היה חבול. היא הביטה בו רועדת כשבגופה חולפת צמרמורת הטלפון החליק מידה. משמיע רעש הוא הביט בה בבוז מהצד טיפשה עכשיו חשפת את עצמך. גופה רעד כאשר הרימה את הטלפון בקושי. כשפתאום לנגד עיניה היא ראתה מישהו משחיז סכין אל בטנו וקולות צחקו להם באנגלית. זעקה בקעה מגרונה שקטה היא הניחה את ידיה על פיה מנסה להשתיק אותה. הם הכו אותו מקרבים אל גופו סכין ודוקרים אותו שוב ושוב. והוא זועק כמו חיה פצועה היא אחזה בראשה כשהיא מתנשפת בחרדה. כשכל אותה העת הוא עמד מביט בה מהצד באדישות. כשפתאום הצללים הסתובבו אליה מתוך האפלה עוזבים אותו ומתקדמים אליה. היא עמדה קפואה במקום כאשר הדמויות הביטו בה במבטים זחוחים.
"תראו מה יש לנו כאן." אחת הדמויות הנשיות אמרה בבוז לעברה כשהיא לבושה בברדס כהה ומסכה.
"חוה הראשונה החלטת להיות גיבורה ולהציל אותו?" קול גברי שאל אותה בלגלוג הוא עמד חלק מהמעגל וביניהם גבר עם מסכה מאותה הסוג כהה יותר הוא היה ככל הנראה המנהיג.
"זוהר בשבילך האור שמאיר את העולם." היא השיבה בביטחון. עומדת מולם כשבעיניה אין כל צל של פחד רק קור.
"אני מבינה שאתם חבורה של פסיכופטים מכת השטן או משהו בסגנון אם החלטתם להתאסף כאן הלילה." היא אמרה בלגלוג גורמת לכולם להביט בה בשנאה. "זה שלכם?" היא שאלה בעזות זורקת לרגליהם את הגוויה של הנחש. היא זרקה לעבר המנהיג שלהם בפראות את הנחש ולאחר מכן את המכתב.
"תראו את הישראלית הזו היא תפסה אומץ בשטח שלנו?" אמר קול נשי ערמומי מלבה את האווירה יותר.
"אולי תורידו את המסכות ותהיו גיבורים להתעמת מולי כארים ולא כחולדות שמתחבאים מאחורי מסכות." היא אמרה בבוז מתגרה בהם.
"טיפשה את פתחת את המלחמה עם האנשים הלא נכונים." אמר הבחור שעמד בצד. "בואו נראה לזונה הזו את מקומה." הוא אמר בבוז. הם היו חבורה של שבעה בינהם שלושה בנות וארבע בנים.
הם התקדמו אליה מקיפים אותה היא עמדה מוכנה לקרב כשהם מתחילים לתקוף אותה כשאחת רצה לעברה עם סכין היא בעטה בפראות באותה האחת בלי רחמים. כשאחד הגברים אוחז בה מנסה לרתק אותה. היא הורידה לו מרפק מחטיפה לו אגרוף לפנים. "הֱוֵי עַז כַּנָּמֵר," היא לחשה באנגלית נזכרת במה שאביה לימד אותה כשהיא מחטיפה אגרופים בפראות לגברים. "וְקַל כַּנֶּשֶׁר," היא זזה בקלילות לפני שחטפה בעיטה בבטנה. "וְרָץ כַּצְּבִי," היא אמרה בקול חזק מעט. נעה במהירות עד שהדמויות התנגשו אחד בשני והחטיפו זה לזה אגרוף. "וְגִבּוֹר כָּאֲרִי," קולה הפך לחזק יותר היא קפצה בפראות על מנהיג שלהם. "לַעֲשׂוֹת רְצוֹן אָבִיךָ שֶׁבַּשָּׁמַיִם." היא אמרה בחדות מפרקת את כולם מכות ומכוונת את האולר לצווארו של המנהיג. הוא הביט בה מבעד למסכה במבט אפל. עיניה האפורות הפחמיות היו קרות.
"יש לי שתי אפשרויות עכשיו להרוג אותך או לרחם עליך באיזו אופציה אני אבחר לדעתך?" היא שאלה בקול נמוך יושבת עליו כשהוא מביט בעיניה בקרירות.
"את יהודיה את תרחמי אליי." הוא אמר בחיוך ציני. "אתם עם רחמן." הוא אמר בבוז. היא צקצקה בלשונה כשחיוך קר על שפתיה. הוא ישב שם מביט בדמותה לאור הירח יודע עד כמה שהם טועים לגביה היא לא כמו שאר היהודיות. היא אכזרית ורעה לא סתם קוראים לה חוה ראשונה הוא חשב במרירות נזכר באותו היום כאשר רצחה את נפשו. לפני שהוא הספיק להשים לב היא דקרה אותו באכזריות בחזהו כשהוא מביט בעיניה הקרות מופתע.
"חכמינו זיכרונם לברכה אומרים מי שמרחם על אכזרים סופו להתאכזר אליו." היא אמרה בקול נמוך וקר כשכולם סביבה משתנקים. "אני לא מרחמת על אויבים עצם כך ששלחתם לי את הנחש הזה מצפה לך הפתעה." היא לחשה לו לאוזן כשחיוך מסוכן מרוח על פניה החיוורות הקרירות. "עוד מעט תרגיש רע הארס שהשארת שם בשבילי הוא יהרוג אותך לאט אם לא תמהר למצוא את הנוגדן אתה תמות כמו כלב." היא אמרה בהתגרות קמה ממנו נגשת אל הבחור עם העיניים הירוקות. כשהוא שוכב שם ללא הכרה היא נגעה בצווארו בודקת את הדופק שלו ליבו עדיין פעם. הוא הביט בה מופתע כשהיא התקרבה אל הבחור והרימה אותו על כתפיה בקושי סוחבת אותו. הוא הביט בה מזועזע שהיא בחרה להציל אותו. היא צעדה כשהיא סוחבת את משקלו על כתפיה גוררת אותו בקושי נלחמת על כל צעד שלה. הוא הביט בה במבט קפוא לא שוכח שהיא חוה ראשונה היא לא עושה דבר בלי אינטרסט אישי שלה. הוא ירד מהעץ עוקב אחרי דמותה בצללים יודע שיבוא יום והיא תשלם על הכל אבל הוא לא שיער שהיא תשלם מחיר כה יקר.