פרק 7: גרמתי לכמה לאבד הכרה

107 5 28
                                    

זוהר P.O.V•
ישבתי בחדר אורזת שלושה מזוודות לקראת הנסיעה באדישות גמורה. הרגשתי שמבטים חורכים אותי. "את באמת חוה ראשונה?" שמעתי את קולו של יגל. "באמת המצפון לא מייסר אותך עד כדי כך שאת אפילו לא מרגישה כלום?" הוא שאל אותי בחדות. הסתובבתי אליו מביטה בו בקור.
"זאת לא אני שפתחה במלחמה הזאת זה אתה." עניתי בקרירות. "אתה זה שהתחלת את זה ואתה מצפה שאני ארחם עליך יגל." שאלתי אותו בחיוך ציני. "אתה הראשון שאשחזתה לי סכין בגב לך באופן אישי לא עשיתי כלום עד כמה שזכור לי. אותך תמיד אהבתי וכיבדתי בתור אח גדול אתה הראשון שאשחיז בי את הסכין." אמרתי לו בקור.
"את לא עשית כלום?" הוא שאל בקור.
"לך לא עשיתי כלום אין לי כל סיבה להרגיש ייסורי מצפון. אלה שפגעתי בהם יש להם סיבה לשנוא אותי רק אני לא מבינה מה סיבה שלך?" אמרתי מביטה בעיניו החומות דבש הקרות.
"את צודקת אני שונא את הקיום שלך אחותי הקטנה היתה ילדה אחרת לא את חוה ראשונה." הוא אמר בלעג את הכינוי.
"יופי תשנא כמה שבא לך השנאה היא שלך לא שלי." אמרתי בחיוך ציני.
הרמתי את מזוודות מבלי כל רגש התקדמתי אל כיוון הדלת צעדתי אל טרקלין עם שלושה מזוודות גוררת אחרי. ראיתי את אמי מתארגנת עם אבי מתכוונים לצאת איתי. "אל תלוו אותי אני אסתדר לבד תזמינו לי מונית." אמרתי בקור.
"זוהר זה לא חייב להיות ככה?" אמא שוב התחילה בכעס הבטתי בה בקור.
"זה בדיוק חייב להיות ככה אני לא יכולה לסבול את הנוכחות שלכם לידי." אמרתי בקרירות. גוררת אל המעלית שלושה מזוודות.
"הנה הדרכון שלך והכסף תגיעי בשלום." אבי אמר. "אם תצטרכי אותי אני תמיד כאן." הוא אמר לי כמו אב אוהב רק גורם לי לצחוק לו בפנים.
"לא אצטרך את עזרתך תהיה בטוח אתה האדם האחרון שאני אי פעם אפנה אליו אבא." אמרתי בקור בטוחה בעצמי יוצאת מהבית שבו גדלתי מבלי להביט לאחור.
התקדמתי אל מעלית יורדת למטה התקדמתי אל המונית מעמיסה את מזוודות עם הנהג. נכנסתי למונית נוסעת כשאוזניות על אוזניי פתחתי את החלון כשרוח קרירה נושבת. הבטתי בנוף המתחלף במבט קר מכבה את הטלפון.
אחרי נסיעה של ארבעים דקות הגעתי אל טרמינל שלוש. מעבירה את הדרכון שלי התקדמתי אל ביקורת גבולות. עמדתי בכניסה לדיוטי פרי התקדמתי אל אחד מבתי הקפה שהיה בהן בר הזמנתי יין סקוטי חוגגת לי. הייתי עם אוזניות מקשיבה לשיר. "אל תדבר איתי על כלום ותן לי דקה לחשוב אני שותה יין סקוטי מנסה לבלבל את המחשבות שלי. אל תדבר איתי על אהבה שאין בליבך ואל תקרא לי שלך עברת את הגבולות שלי." שרתי את השיר בחיוך עושה לחיים עם עצמי שותה יין סקוטי. כשפתאום קלטתי ששרתי את השיר ששמעתי באוזניות בקול.
"תפסיקי לזייף לי במוח כאילו בליבך יש אהבה." שמעתי קול גברי מלגלג על השיר ששמעתי.
"והטעם המר של אהבתך הרג אותי עכשיו מותשת ואתה נחש הפרשת רעל. רעל האהבה אני כל כך שמחה שהכל עבר או שלא היה כלום. שלום שלום ולעולם אל תזכר בי." שרתי מעצבנת יותר. "והטעם המר של אהבתך הרג אותי עכשיו מותשת ואתה נחש הפרשת רעל. רעל האהבה אני כל כך שמחה שהכל עבר או שלא היה כלום. שלום שלום ולעולם אל תזכר בי." שרתי שוב בחיוך סרקסטי. לפני שהספקתי להבין ראיתי אותו לוקח את ממני את היין הסקוטי ושותה מהבקבוק.
"מה לעזאזל?" הבטתי בעיני הטורקיז בזעם.
"זה פיצוי לאוזניים שלי." הוא אמר בחיוך זחוח שותה לו בכיף. ראיתי אותו לבוש בחולצה לבנה וז׳קט של טרנינג לבן ומכנסיים לבנים ג׳ינס ונעלי ספורט לבנים.
"פשי החלטת לטוס לפני כולם את לא חושבת שזה גורל?" הוא שאל בחיוך קורץ לי.
"אני לא מאמינה בגורל." קמתי לי בכיף שלי הוא קם. "היה מה שהיה וטוב שנגמר." אמרתי עוזבת אותו נכנסת לאחת החנויות.
"הי לאן את?" הרגשתי משיכה קלה בז׳קט שלי לבשתי חצאית מיני מעור לבנה ועל גופי טופ מרופט רוכסן פשוט סקסי לבן שרוול מנופח טופ צוואר אסימטרי רוכסן מרופט סקסי פשוט פוליאסטר קרופ שחור. וז׳קט לבן ג׳ינס. צעדתי עם עקבים גבוהים כשיערי בלונד סילבר סגלגל. לבשתי צמיד מזרחי וכמה צמידים מיהלומים וטבעות ועגילים מיהלומים חדשים על רגלי היה קעקוע על האגן לאורכו של ורד עדין ואישה יפיפייה עיניה היו אפלות וקרירות גופה היה עירום ומפתה באמצע בין שדיה שהוסתרו היא אוחזת בורד עדין. וכשסביב גופה מקיף נחש גדול ואת הנחש מקיף דרקון. על עורפי היה קעקוע נוסף של כוכב קטן ועל כתפי פרפר עדין.
"כמו מה נראה לך כמה שיותר רחוק ממך." אמרתי בציניות.
"באמת?" הוא שאל בחיוך הערמומי שלו. "אם את החלטת לברוח מוקדם לפחות בואי נעשה כיף." הוא אמר מניח את ידו המקועקעת על כתפי.
"תשמור ממני מרחק ורק אולי הסכים." אמרתי לו בחיוך ציני מורידה את ידו. התחלתי לצעוד כשהוא מתאים את צעדיו אליי נכנסנו מטיילים לנו בכל מיני חנויות. הוא מדד כל מיני כובעים ואני מדדתי כל מיני צעיפים.
"וואלה אני מת מרעב בואי נלך לאכול משהו." הוא אמר גורר אותי לאכול שווארמה.
"אני לא מאמינה שאני אוכלת שווארמה באמצע הלילה." אמרתי בגיחוך.
"תתחילי להאמין." הוא אמר טורף את המנה שלו בבגט.
"אתה יודע מה הכי אירוני שאנחנו לא סובלים אחד את השנייה אבל אנחנו יושבים ביחד." אמרתי בגיחוך.
"כפרה אם לא היית סובלת אותי לא היית מטיילת איתי." הוא אמר בטוח בעצמו.
"איך זה שאף פעם לא ראיתי אותך לפני אותו יום?" שאלתי אותו בסקרנות.
"אני ויגל מכירים מהילדות זה שאת עסוקה בעצמך ויצרת לעצמך מוניטין מפוקפק ואת לא מסוגלת לראות מעבר לאף שלך לא אומר כלום." הוא השיב ציני.
"מוניטין מפוקפק מה בדיוק?" שאלתי אותו מתקרבת אליו בפיתוי.
"נשבע לך אני חושב שאת מסתלבטת על דבעים האלה אני לא יודע איך כולם נפלו לפח שלך." הוא אמר צוחק מתקרב אליי משחק באותו המשחק. "אני יותר טוב במשחק הזה אל תשחקי משחקים שלא תעמדי בהן." הוא אמר גורם לי לחייך חיוך שובב מבטו היה רציני יותר אף על פי שחיוכו היה ערמומי.
"איתך לא כיף." קמתי פתאום הוא קם גם.
"יאללה בואי למטוס." הוא אמר קם הולך לצידי כשכל הבנות הביטו בו בפלרטוט. הוא הלך מבסוט כשחיוך זחוח על פניו בטוח בעצמו. נכנסנו למטוס כולן הביטו בפניו הנאות בעיניו כחולות בצבע תכלת עם גווני טורקיז נצצו ריסיו היו ארוכים שחורים, וגבותיו כהות שקעתי בגווני הכחול בעיניו. הבטתי ביופיו במבט ריק תווי פניו היו שזופות בצבע כרמל אפו היה ישר עצמות לחייו היו מלאות בזיפים כהים שפתיו היו מלאות וורודות. שיערו היה שתני זהוב היה פרוע בצבע דבש. עיניו הביטו בי באדישות.
"לגורל יש דרכים מוזרים להפגיש בנינו." הוא פתח בחיוך זחוח שלו.
"אמרתי לך כבר אני לא מאמינה בגורל." אמרתי קוטלת אותו.
"כדי שתתחילי להאמין בגורל." הוא אמר מתמתח כשעיניו מביטות בי במבט ערמומי.
"מה אתה מחייך?" שאלתי אותו.
"התחפושת שלך יפה החלטת לשחק במשחק להיות חוה הראשונה." הוא אמר במבט ציני. "רק יש בעיה אחת בכל זאת אני רואה אותך." הוא אמר בקול נמוך.
"מה אתה רואה?" שאלתי בלגלוג.
"את יפיפייה מבחוץ וריקה מבפנים." הוא אמר בטוח בעצמו.
"ומה אתה מלאך?" שאלתי בסרקזם.
"אני רק בן אדם מלאכים נמצאים למעלה." הוא אמר צוחק.
"אנחנו למעלה." ציינתי עובדה בחיוך ציני כשהמטוס המריא לשמיים.
"אם כך אנחנו מלאכים נופלים." הוא אמר בטוח בעצמו. הוא הביט בקעקוע על רגלי.
"מה גם אתה מאלה שבשוק שאני עם קעקוע?" שאלתי בלגלוג.
"כפרה עוד לפני שחלמת על קעקועים כבר יש לי מהם." הוא אמר מושיט לי את ידו נותן לי לבחון את הקעקועים על ידו. ראיתי על ידו ורד עדין וסביבו קוצים הוא היה אדמדם וסביבו דמות של אישה יפיפייה בגבה לורד שיערה יפיפה. ליטפתי בעדינות את הקעקוע ראיתי שהיא לבושה בשמלה. ראיתי עוד כתוביות ציורים של דרקונים ואריות.
"קעקוע יפה איפה עשית אותו?" שאלתי אותו בסקרנות.
"עשיתי אותו כשהייתי בן ארבע עשרה באותו יום ההורים רצו לרצוח אותי." הוא אמר צוחק מספר. "מאז יש לי קעקועים נוספים." הוא אמר בחיוך זחוח מראה לי את קעקועיו.
"מסקרן אני אשן קצת." אמרתי הופכת את הכיסא למצב שכיבה היינו במחלקת עסקים.
"שינה נעימה." הוא אמר שם אוזניות.

רוקפורד עקוב בדם בסודות אפלים Rockford bloody dark secrets כבשתי אותך עונה 3Where stories live. Discover now