פרק 19: חשבת שמצאת נסיך, נישקת אותו יצא צפרדע

107 4 10
                                    

ספיר P.O.V•
פתחתי את דלת החדר כשחיוך מרוח על פניי צעדתי לי בשלווה. מתקדמת אל הארון בוחנת את בגדי כשפתאום שמעתי את הדלת נסגרת מאחורי. "אני ראיתי אותך." שמעתי את קולה החד של אביגיל.
"מה ראית?" שאלתי אותה מקטינה ראש.
"אני ראיתי אותך עם הזבל הזה דרק בספריה." היא אמרה בכעס מתקרבת אליי. "ספיר תעצרי את מה שאת עושה עכשיו אחרת את תצטערי על הבגידה הזו." היא אמרה לי באיום.
"בגידה? אני בסך הכל רוצה לדעת אם זה היה הוא." השבתי לה בחדות.
"את מטורפת?" היא שאלה אותי.
"אני יודעת שזה מסוכן אביגיל אבל אני אגלה את האמת." אמרתי לה את האמת.
"זוהר לא זוכרת כלום עכשיו ומוטב שכך ברגע שהיא תזכר היא תשוב לגיהינום שאנחנו כחברות לא הצלחנו להגן אליה מפניו." אביגיל אמרה. "אל תחפרי בזה זוהר לא צריכה את גיהינום הזה." היא אמרה לי בכעס.
"בגלל שלא הצלחתי להגן אליה אז אני עומדת לגלות אם זה היה הוא במוקדם או במאוחר זוהר תגלה את האמת לא תוכלו להסתיר ממנה את האמת." אמרתי לה בחדות אני יודעת שאני מסתכנת אין לי דרך אחרת.
"במה זה יעזור לה ספיר אם את תפגעי אל תשכחי את אותו היום!" היא אמרה לי בכעס. מזכירה לי את היום הארור הזה.

חודש לפני כן
הרוח הכתה בחלונות היתה סערה בחוץ שכבתי במיטה מנסה לישון התהפכתי במיטה כאשר כולן ישנות. כשפתאום הדלת נפתחה התהפכתי במיטה קמה. רואה דמות נשית חיוורת לבנה כסיד נכנסת לחדר. שיערה הבלונד סילבר היה מלוכלך עכשיו איבד מהברק שהיה לו תמיד. היא התקדמה אל חדר השינה כשעיניה הכסופות כבויות וכהות. פניה היפות היו חבולות מלאות חבורות דם היא פסעה בצעדים כבדים כשבגדיה קרועים שמלתה היתה הרוסה הגרביונים קרועים. זהיתי את דמותה היפה שתמיד עמדה זקוף היתה מרוסקת ושבורה אף על פי כל זה אף דמעה לא זלגה מעיניה. היא צעדה נכנסת בקושי לחדר מתקדמת אל מיטתה לפני שהיא הספיקה להגיע היא התמוטטה לנגד עיניי.
"זוהר!" קראתי בשמה בחרדה רצה אל דמותה מעירה את שאר הבנות. היא התעלפה לנגד עיניי. "זוהר מה קרה לך זוהר?" ניסיתי להעיר אותה.
"מה קורה פה לכל הרוחות." שמעתי את קולה הקר של אורטל. "על מה כל הדרמה?" היא שאלה בבוז קמה.
"איך את יכולה להגיב בקרירות כזאת זוהר התעלפה." אמרתי לה בכעס רועדת.
"הוי מסכנה לרחם אליה היא בטח שתתה באיזה פקינג פאב כמו תמיד." היא אמרה בבוז.
"מה קרה לה?" אביגיל שאלה קמה רצה אל זוהר רואה את דמותה.
"היא סתם משחקת את עצמה היא לא קיבלה מספיק צומי בתקופה האחרונה." אורטל לגלגה.
"תסתמי את הפה הארור שלך!" אביגיל אמרה לה בכעס רואה את בדם זולג ברגליה ובטנה חבולה. "אין בה מקום חי מה היא עברה לכל הרוחות האנשים האלה שטן." היא אמרה בדמעות בוכה. רעדתי מכעס וכאב איך אפשר להיות אכזריים כאלה.
"אביגיל תקחי את עצמך בידיים אנחנו צריכות לעזור לה." אמרתי לה בחדות מנסה לשלוט בעצמי לא להישבר.
"אבל זוהר." היא אמרה בדאגה.
"הדמעות שלך לא יעזרו לה לכי לחדר האחות ותביאי את תיק עזרה ראשונה." אמרתי לה היא הנהנה קמה יוצאת מהחדר. "אורטל אם את לא מתכוונת לעזור אל תפריעי לנו." אמרתי לה היא גלגלה את עיניה.
"ספיר למה את טורחת לעזור לה?" היא שאלה אותי.
"היא חברה שלי את כועסת אליה אני מבינה את זה אבל אני לא אתן לך לזלזל בחברה שלי." אמרתי לה בחדות.
"היא היתה החברה הכי טובה שלי מי כמוך יודעת מה היא עשתה לי אני לא אסלח לה לעולם על מה שהיא עשתה." היא אמרה בקרירות חוזרת למיטה הרמתי את זוהר משילה ממנה את הבגדים הקרועים שהיו רטובים ומלאים בדמה. כשאני רואה את כל גופה חבול באכזריות חתכים ובגדים התחתונים היו קרועים באכזריות. מה היא עברה לכל הרוחות מסכנה חיבקתי אותה משתדלת לא להישבר עכשיו אני חייבת להציל אותה. למה זה קורה לה? למה היא מוקפת בכל כך הרבה אנשים אכזריים? יגל הזה איך הוא נותן לזה להימשך היא אחותו איך הוא יכול להתעלם מזה?

רוקפורד עקוב בדם בסודות אפלים Rockford bloody dark secrets כבשתי אותך עונה 3Where stories live. Discover now