פרק 2 - מוזר.

206 35 72
                                    

- - - - - -
שוב!
שוב פעם זה קורה... ג'ני התעוררה בבהלה שכל כולה מכוסה זיעה קרה, ועייניה רטובות מעט גם כן...
למה זה חייב לקרות שוב ושוב!? שאלה, בידיעה שזו שאלה רטורית.
החלום, שבא לה תמיד מהזיכרון. למרות שכבר עברו כ-3 חודשים מ'המקרה', והיא מנסה לשכוח מזה ולהמשיך הלאה, לעבוד, להתחיל לעשות כל דבר אפשרי, העיקר לצאת מהדיכאון הארור הזה!

אך כמובן, שלג'ני יש חיים ממש מדהימים, ושהכל עובר חלק, שום בעיות, ממשיכה הלאה בקלות, ואף אחד לא דואג להזכיר לה את "המקרה" בשום דרך כל שהיא.

אך ברור שהסוג של ה-"ג'ני" הזו קיים אך ורק בסיפורי אגדות וסירטי דיסני אולי.

רק חבל שהמציאות האכזרית כל כך שונה מזה...

במציאות, חלומות מטרידים את מנוחתה ולא נותנים לה להתקדם ואפילו לחשוב על אופציה שאי פעם תמצא איזשהי דרך להיות מאושרת באמת...

עוד דמעה מצאה את דרכה בלחייה של ג'ני.
למה גם בשינה אני לא מוצאת מנוחה! התרגזה בשקט. למרות שהיא מודעת לכך שהיא האשמה העיקרית שחלום מסוג זה בא אליה..
משום שהחלום... בא ממעשיי מהעבר.

משום מה, הדרך שבה קריס הביטה בה בעיניים ביום המקרה, הדרך הנוקבת והכאובה שיכולה לגרום אפילו לאדם הקשה בעולם להוזיל דמעה.
המבט המאוכזב והמיואש הזה... בדיוק אותה הבעת פנים שהייתה לה היום כשלא מצאה אותי.
כנראה שבגלל זה החליט החלום לבקר גם הלילה...

- - - - - -

"בוקר..." בטי פתחה את תריסי החלון בחדרה של קריס שקרניי השמש העיקו על עינייה הרגישות של קריס שרק התעוררה.
"בוקר טוב." הגיבה קריס בפיהוק. ורק עכשיו שמה לב שאמה כבר לבושה ומאורגנת בשעה זו של הבוקר.
מוזר... הרהרה קריס, ממתי אמא עם מצב רוח ועוד מעירה אותנו? היא אפילו התאפרה היום! זיכרונות העבר הציפו אותה, כן...היא באמת הייתה האמא שכל הילד היה יכול לצפות...
אם זה חלום..אז אני בחיים לא הייתי רוצה להתעורר ממנו...

7:55;

נהרות של נערים ונערות בעליי תיקי הגב הכבדים פילסו את דרכם אל עבר חבריהם וכיתות הלימוד בבית הספר הרחב. אך,
לא קריס.
היא עדיין ישבה בספסל העץ המוצל הממוקם ליד חדר המורים עם תיק הגב לצידה.

היא עדיין הייתה מבולבלת מהבוקר. מהמרץ של אמה. ממתי זה בכלל קורה? איך זה הגיוני בכלל?!

אמא הפסיקה באופן ט-ו-ט-א-ל-י לטפח את עצמה ולדאוג לעצמה בין לגבי המראה ובין לגבי בריאות לפני כשנה. כשאבא נפטר.
והנה ביום בהיר אחד, היא פשוט הייתה נראת כמו האמא, עם המראה של דוגמנית של פעם!
אומנם, חייה ודאגותיה השפיעו על המראה שלה, אך, היא עדיין תמיד תראה צעירה לגילה עם קצת מייקאפ.

דמעות של תקווה...Where stories live. Discover now