האולם היה מלא בתלמידים ואנשים מבוגרים שפרופסור אמבריג' הזמינה (חברה ממשרד הקסמים). אחרי  רבע שעה בערך נראה שכולם הגיעו ופרופסור דמבלדור נאם נאום של 'ברוכים הבאים, אנחנו שמחים לארח אתכם' וכאלה ואז הלהקה התחילה לנגן.

בהתחלה עמדנו בצד ודיברנו. כשפרופסור מקגונגל ראתה אותנו היא עשתה לנו סימנים של לכו לרקוד. לא הייתה לנו הרבה ברירה.

אז הצעתי לאנבת' את היד שלי, היא החזיקה בה ומשכתי אותה לרחבת הריקודים.

רקדנו בצד יחסית כמה דקות עד ששמענו קול "אפשר לצלם אתכם?"

הבטתי באנבת', היא משכה בכתפיה בתנועה של 'למה לא' אז הנהנתי.

נעמדנו מול הצלם, אחרי שנייה עברנו מחיבוק לנשיקה. שמענו קליק ואז הצלם הושיט לנו תמונה כשהוא מחייך.

להפתעתנו, פרסי ואנבת' בתמונה הפסיקו להתנשק והתחילו לרקוד! אחרי כמה שניות הם התנשקו שוב. זה היה קסם ממש מרשים, ניסיתי לא להראות שאני מופתע מזה כי זה כנראה דבר רגיל בשביל קוסמים.

ואז חשבתי על משהו "אפשר עוד אחת?"

הצלם לחץ על כמה כפתורים והושיט לנו עוד תמונה.

"תודה"

הצלם: "בכיף, תהנו"

אנבת': "תודה"

היא לא הייתה צריכה לשאול למה התמונה כי היא הבינה מהר מה עובר לי בראש. הכנסתי את שתי התמונות לכיס שלי ואז חזרנו לרקוד.

אני חושב שהגענו לאמצע רחבת הריקודים באיזשהו שלב, כשהיינו שנינו ככה לא ממש שמנו לב מה קורה סביבנו וגם לא היה לנו אכפת.


אחרי שעה בערך החלטנו שהספיק לנו. בדקנו שאף אחד לא מסתכל (כולל הארי שפשוט לא מוכן לקבל את העובדה שיש דברים שהוא לא אמור להבין), והתגנבנו החוצה.

ליד דלת הכניסה להוגוורטס הורדתי את הג'קט שלי כי היה לי הרבה יותר נוח לזוז בלעדיו. יצאנו החוצה, במדשאות לפני הוגוורטס היה חלק מואר בעששיות כדי שיוכלו לטייל בחוץ בצורה נעימה.

שוטטנו קצת כשאנחנו מחזיקים ידיים ונהנים מערב שקט.

אחרי כמה דקות אנבת' נשענה לכיווני ולחשה "רוב הזוגות שנמצאים כאן יצאו אחרינו. זה נראה שהם הולכים לכיוונינו" ואז היא נישקה אותי כדי לא למשוך צומת לב. הנהנתי, גם אני שמתי לב לזה.

חצוי וקוסםWhere stories live. Discover now