יוני: (שוכב במיטה, קורא סףר ומזמזם לעצמו) שוב היא כאן ושוב הכל, נהנהנהנהנה, מבולבלת ויפה, אמא שלללך
מאיר: (נכנס לחדר וקוטע אותו) למה אתה תמיד קורא ספרים (פותח את הארון)
יוני: למה לא
מאיר: נקודה טובה (מוציא חולצה מהארון ומוריד את שלו)
יוני: (מסתכל מעבר לספר ובוהה במאיר בלי חולצה)
מאיר: (מבחין ביוני) מה?
יוני: אעעההאה כלום כלום אני (חוזר לקרוא את הספר) כלום.
מאיר: (smirks) הבנתי (עולה על המיטה, זורק את הספר של יוני על הרצפה ומתיישב מעל יוני)
יוני: (מסמיק) מ..מה אתה עושה
מאיר: מה שתמיד רצית שאעשה
יוני: א-א-אני...
מאיר: (מחבק את יוני ונשכב מעליו בעיניים עצומות)
יוני: (מפסיק להסמיק) הא?
מאיר: ששש.. תן להתכרבל
יוני: (מושך בכתפיים ל"נו טוב", לוקח את הספר, וממשיך לקרוא אותו מעל מאיר)
