"די אנג'לו!" ניקו שמע את שמו,
"סלח לי לרגע," הוא אמר לגייסון והלך לכיוון הקול, זה היה יום חם, כמעט סוף הקיץ, גייסון הציע לו להסתפר, אבל ניקו די אנג'לו לא משתוקק יותר מדי שזרים ייגעו לו בשיער. אז הוא פשוט החליט לקחת גומיה מאיזה בת אפרודיטה שנתנה לו בהסך דעת ועשה קוקו קצר עם קצוות מבולגנות, הוא לא הסתכל איך זה נראה. אבל זה היה נוח במידה מוזרה.
ויל סולאס חיכה שם, 'יש!' חשב ניקו במירמור, וטוב.. הוא לא היה נראה מאושר עד הגג. "מה חשבת לעצמך שעשית היום קסם שאול?" הוא שאל עם גוון כעס. "איך אתה..?" סולאס קטע אותו "ריינה."
"ריינה דיווחה לי שעשית מסע צללים, שוב." ניקו גיגל את עיניו "כמה פעמים אני צריך להגיד לך?" ניקו שאל ברוגז "אני בסדר!" בקול מלווה אומללות, הוא שנא להתקע במרפאה. "כן, אז אני לא האורקל די אנג'לו, אבל אני חוזה איך אתה הולך להיות בסדר אם לא תלך לטיפול." סולאס אמר בהקטנה "ועכשיו אתה הולך למרפאה שוב לפני שתתרסק פה על הרצפה, די אנג'לו" ניקו בא למחות או אולי להכניס לראש של סולאס שהוא לא יגיד לו מה לעשות אבל במקום זה הוא ראה שחור ואז מצא את עצמו במרפאה מול פניו הכועסות של וויל סולאס, 'והולך להיות כיף אדיר.' רטן ניקו לעצמו.
"יומיים." סולאס פסק "יומיים במרפאה." ניקו שיחרר תוך כדי את הקוקו שבבירור התבלגן עוד יותר. והשיער נפל עליו, לוויל לא היה זמן להתמקד בזה כי הוא ראה בבירור את די אנג'לו בא למחות הוא הוסיף "בלי ויכוחים, מוות." ניקו הוציא אוויר בבוז "סולאס, אתה לא הולך לקרא לי מוות."
בעיניו של ויל היה ניצוץ קל של שיעשוע אבל בכל פניו הוא לא הראה לו סימן. "לך לישון," הוא אמר "היה לך יום ארוך." והוא יצא מהחדר לפגוש מטופלים אחרים.
עבר יום ארוך ודי אנגלו עדיין ישן, בזמן הטיפולים וויל חשש שמכל הרעש שיש היה לו קשה לישון אבל כשהוא הציץ במיטה שלו הסתבר שדביל ישן מאוד חזק.
כשהטיפולים הסתיימו היה ערב. הוא מצא את עצמו בוחן כנגד רצונו את פניו המנומנמות של הילד מוות, והמחשבה הראשונה שעברה לו בראש לאור הנחירות שנפלטות מפיו של הילד מוות זה 'איך לעזאזל חצוי חיוור ועייף, חתיכת קוץ בנוגע לכללי בטיחות, ילד המוות, יכול להיראות עכשיו כמו הדבר הכי מתוק שראיתי בכל חיי?' חשב בחרדה, הוא החליט שהוא בטח סתם עייף, אין סיכוי שהוא חושב שהילד מוות מתוק. אין סיכוי.
הוא גילה בהפתעה שהיה לו קשה קצת לסגת, בסוף עם כמה צעקות בראשו הוא הלך לשכב במיטה לא רחוק ולא קרוב מדי לדי אנג'לו, סוף סוף לנוח מהיום.
=================
כן קצר, אבל אני אשתפר.
YOU ARE READING
אתה לא *לגמרי* דפוק
Fanfictionהיי אנשים, זה אותו הפאנפיק של: "יש סיכוי שבדרך עקיפה אני לא לגמרי שונא אותך", (החלפתי שם כי נמאס לי שזה היה ארוך מדי.) ניקו די אנג'לו שונא כשאומרים לו מה לעשות והוא לא האדם הכי חיובי שקיים על פני האדמות. אז.. דוד ריק? בואו נשדך לו את בדיוק הבן אדם ה...
