פרק 17

26 5 1
                                    

היי:) רק להגיד שאני מקווה שאתם מרגישים טוב, כמה שאפשר
עם כל ההפצצות שבדרום ומה שקורה, אני באמת מקווה שכל מי שקורא את זה בסדר ומוגן
רק להגיד שתמיד אפשר לכתוב לי בפרטי אם קורה משהו או סתם, ואני תמיד עונה❤

*נקודת מבא של אלי*

"רגע אז תן לי להבין נכון, אתה בכנופיה?"
"את יכולה לדבר יותר בשקט?" הוא הפציר בי
"והכנופיה הזאת חטפה את מישל?" המשכתי לוודא איתו
הסיפור היה נראה כאילו חסר בו פרט, כאילו לא היה שלם לגמרי

"כן" הוא אמר בפשטות, כאילו שזה לא היה עיניין גדול
"ולכן אנחנו צריכים למהר וללכת להציל אותה" הוא אמר והסתכל עליי ועל לוסי, שהייתה המומה מהסיטואציה

"אתה יודע איפה היא?" שאלתי
"צריך להגיד לאחרות" אמרה לוסי לאחר שסיימתי את המישפט שלי
"יש אחרות? כמה אתן?" הוא שאל בתמיהה
"לא ענית לי על השאלה. איפה היא?" שאלתי בכעס
היה בו משהו יהיר ומעצבן, משהו שהזכיר לי את מישל.

"אני לא יודע. אבל יש לי כמה ניחושים" הוא אמר ולא פירט
"תודיעו לאחרות. תעשו מה שתרצו.
אבל אל תגידו להן על הכנופיה" הוא ביקש

לא ידעתי מה לעשות
זה לא שלפני מישהי מאיתנו הייתה במצב הזה
הכול קרה יותר מידי מהר
עם מישל, זה תמיד ככה.
אבל הכול השתנה מהרגע שהוא הופיע.
זה כאילו לפני זה היינו סתם עיירה, אומנם לא תמימה, אומנם מלאת סודות ושקרים, אבל לא ככה.

"אני לא יודעת" אמרה לוסי הסתכלה עליי
"אני לא רוצה לסבך גם אותן בזה." היא לחשה לעברי, מקווה שאולי אעשה את ההחלטה הזאת בשבילה
שכן בדרך כלל לא הייתי צריכה לבצע החלטות, בטח שלא כאלה.
מישל הייתה מחליטה בשבילי, אפילו בלי ששמתי לב לזה לפעמיים.
אם לא מישל אז הקולות שלה, שכבר ממזמן היו חלק מהראש שלי.

"בואו פשוט נלך. " מילמלתי, הולכת אחרייו לאוטו כשלוסי מאחורי
"מי אתה בדיוק?" היא שאלה את השאלה שגם אני התכוונתי לשאול
"אני לא יודע" הוא ענה
ולא התכוונתי למה הוא התכוון.

****

*נקודת מבטה של אשלי*

"אוקיי, לא ראית אותה במיקרה?" שאלתי אותו שוב, מוודא עם לוקאס
"לא, לא מאז הלווין" הוא חזר על דברייו
"לא שמעת גם על עוד מישהו שראה אותה-"
"מצטערת אשלי. אבל אני יודיע לך כשאשמע, ותודיעי לי מה קורה" הוא אמר בעצב
"כן, אני יודיע לך. תודה" אמרתי וניתקתי

זאת הייתה אחת מעשרות שיחות הטלפונים שעשיתי בשעתיים האחרונות, רק לוודא איפה היא.
לעזאזל. פאק.
איפה היא? איפה היא יכולה להיות?

חלק ממני תמיד חשב שזה מה שיקרה בסוף. שהיא פשוט תעזוב יום אחד את כולנו
עם כל הסודות והשקרים שלנו איתה, לא מסתכלת אחורה, מחייכת לעצמה

Michelle, please | מישל בְּבַקָּשָׁהWhere stories live. Discover now