~פרק 11~

253 18 15
                                        

אמממ אין לי כל כך מה לכתוב אז פשוט תהנו מהפרק :)

~נ.מ הארי~

לפני יומיים כמעט נישקתי את לואי.
אני לא יודע למה עשיתי את זה.
כאילו, אני כן יודע, אני מאוהב בו. את זה הפנמתי מזמן.

אבל הוא לא גיי, אז אני לא יכול לנשק אותו.
אני לא יכול להעביר את היד שלי על פניו היפות.
אני לא יכול לחבק את הגוף הקטן שלו.
אני לא יכול לעמוד מולו ולבהות בעיניו האלוהיות, למרות שאת זה אני כן עושה.

אני כל כך שונא את עצמי שניסיתי לנשק את לואי.
אני לא הצלחתי להתאפק, רק רציתי להרגיש את מגע שפתיו על שפתיי.
אבל אני לא יכול. אסור לי.

אחרי שזה קרה הבנתי שאני צריך לצאת מהארון מול המשפחה שלי.
אז כשנגמרה החזרה אני הגעתי הביתה, הושבתי את ג'מה ואמא בסלון ואמרתי להן, פשוט ככה.

קצת חששתי, אבל ידעתי שהן יקבלו אותי, וכך היה.
הם דיברו איתי ובגלל זה החלטתי לצאת היום מהארון גם מול הבנים.
אני לא יודע איך ומתי אני אעשה את זה, אבל אני די לחוץ.

אני חושב שהם יקבלו אותי כי בבית שלי, כשלואי אמר באחד המשפטים שלו שהוא גיי, אז הם קיוו שזאת תהיה התשובה הנכונה, מה שהיא לא הייתה.
אבל אני עדיין לחוץ. גם שבוע הבא אנחנו הולכים לגמר, ואני ממש לא רוצה להרוס את זה. סיימנו את החזרה והתחלנו להתארגן.

"אממ, בנים, יש מצב אתם נשארים רגע?" שאלתי אותם בהיסוס.

"אני צריך להגיד לכם משהו" הסברתי למראה מבטיהם המבולבלים.

הם הסתכלו אחד על השני ונייל משך בכתפיו "כן, ברור"

"אמממ אז.." התחלתי ונעצרתי, אני לא בטוח שאני מוכן. חשבתי מה יקרה אם הם לא יקבלו אותי. כנראה יעיפו אותי מהלהקה, מה שאומר שאני אאבד את הבנים, אני לא רוצה לאבד אותם. אני לא רוצה לאבד את לואי. רק המחשבה על זה העלתה לי דמעות בעיניי, אני לא מוכן לאבד את לואי.

"אז...?" זאיין שאל ואני הרמתי את מבטי אליהם.

"האז, אתה יודע שאתה יכול לדבר איתנו נכון?" לואי אמר וישר הרגשתי בטוח יותר, הם יקבלו אותי. אני מקווה.

לקחתי נשימה עמוקה ואז פשוט הוצאתי את זה "אני גיי" אמרתי והשפלתי את מבטי מיד.

"זה הכל?!" ליאם קרא.

"האריייי, הלחצת אותנו" נייל אמר וצחק בהקלה.

"כל עוד אתה לא מתחיל איתי אני בסדר גמור" זאיין צחק ואז הבהיר את עצמו "בצחוק, כן? אני פה בשבילך אחי"

אני צחקתי מהתגובה של זאיין וחייכתי חיוך גדול, הם באמת קיבלו אותי. ואני חייב להגיד שבמקום כלשהו בתוכי ידעתי שזה יקרה. אני יודע שהם יהיו שם בשבילי כשאני צריך.

החיוך שלי נמחק מפניי כמעט מיד כשקלטתי שלואי עוד לא אמר כלום. הוא ישב על הכיסא בצד השני של החדר. אני חושב שראיתי חיוך קטן על פניו אבל לא הבנתי למה הוא עוד לא אמר כלום. אולי הוא הומופוב? הוא הרי אמר שהוא לא הומו אצלי, ועכשיו הוא לא מגיב. מה אם הוא ירצה לנתק איתי את הקשר?

מה אם עשיתי טעות?

אופס, היי! || לארי סטיילינסוןWhere stories live. Discover now