אופס, היי! || לארי סטיילינסון

~פרק 10~

יגכחלכגלכ הגענו לכמעט 400 צפיות!!
תודה רבה לכל מי שנכנס וקורא, מצביע ומגיב.
אני מעריכה כל אחד ואחד מכם ואתם לא מבינים כמה זה עוזר לי לרצות להעלות עוד פרקים.
בקיצור תודה רבה ותהנו מהפרק 3>

~נ.מ לואי~

עבר חודש וחצי מאז שאמא שלי השתחררה מבית החולים.
כרגע היא בבית, ואסור לה לעבוד אז אני לוקח משמרות נוספות.
לכן את הזמן הפנוי שלי אני מבלה או מאחורי הקופה בבית הקולנוע, או בלימודים, או בחזרות, או עם הבנים בלי קשר ללהקה.

ממש התחברנו, ואפילו התחלנו לצלם יומני וידיאו כאלה (ה.כ- video diaries).
אנחנו מעלים אותם ליוטיוב ואנשים התחילו ממש לאהוב אותם.
בכללי אנחנו ממש מתקדמים בתחרות, הרבה אנשים מצביעים לנו.
עברנו את החצי גמר, ועוד מעט אנחנו מתחרים בגמר.

ללהקה שלנו קוראים וואן דיירקשן. שם שהארי הציע, ואני ממש אוהב אותו.

אני לחוץ, לכן כשאני יושב בחדר החזרות ומחכה שהבנים יגיעו, הרגל שלי מקפצת מעלה ומטה.

פעם ראשונה שלא איחרתי, ולא רק זה, גם הגעתי ראשון.
נשארו עוד עשרים דקות לחזרה ואני אפילו לא יודע למה הגעתי כל כך מוקדם.
ישבתי על הכיסא עוד דקה וכבר השתעממתי, אז התחלתי לארגן את הכל.
חיברתי את המיקרופונים לכבלים וכשהייתי במיקרופון האחרון שמעתי קול מאחורי וקפצתי בבהלה.

"לו, זה אתה?" זיהיתי את הקול של הארי מאחורי
"כן.." הסתובבתי וראיתי אותו עומד שם, שנייה אחר כך הארי התחיל לצחוק
גלגלתי עיניים "כן מר הארולד, אתה רוצה לספר מה כל כך מצחיק?"
שאלתי אותו ואני חושב שקלטתי אותו מסמיק.

הארי די נפתח אלינו. הוא עדיין קצת לחוץ, לפחות בחברתי, אבל הוא כבר לא שותק כל השיחה.

"מה שמצחיק זה שאתה, לואי פאקינג טומלינסון, הגיע מוקדם לחזרה, ועוד התחיל לסדר" הוא גיחך ואני גלגלתי עיניים עוד פעם.

"מצחיק מאוד" אמרתי "ומה אתה עושה פה כל כך מוקדם?" שאלתי אותו.

"אה, אני תמיד בא בשעה הזאת" הוא אמר כאילו זה מובן מאליו.

"למה?!" שאלתי אותו, חצי צוחק וחצי באמת מזועזע.

"לא יודע, אני אוהב לראות את המקום שקט ורגוע, לפני שכולם מתחילים להגיע ולעשות רעש" הוא אמר וראיתי חיוך קטן עולה על פניו וחושף את הגומות היפות שלו, רגע מה, את הגומות שלו, פשוט גומות.

"אז הרסתי לך את הרוגע" אמרתי, למען האמת מרגיש קצת אשם.
"לא, זה דווקא נחמד לי להיות איתך" הוא הסתכל עליי ואני עליו.

"אז מה אתה עושה פה כל כך מוקדם?" הוא שאל, מדגיש את ה- אתה.
"אה אני פשוט הייתי באזור אז פשוט באתי על הדרך לפה" אמרתי.
"נחמד" הוא אמר וחייך, ואנחנו עמדו שם אחד מול השני, מחייכים שנינו.

ראיתי את ראשו של הארי נוטה קצת קדימה, לא בטוח למה.
לרגע הטיתי את ראשי גם קדימה וראיתי גם את ההפתעה של הארי, אך מיד החזרתי אותו למקומו.

אני לא בטוח מה קרה כאן כרגע. אבל למזלי אני גם לא צריך לברר.

נייל נכנס לחדר, "היי הארי" הוא אמר ואז הרים את מבטו וראה גם אותי.
הוא גיחך "לואי? מה אתה עושה פה בזמן?" הוא שאל
"אתם לא תפסיקו להיות מופתעים מזה נכון?" שאלתי וגיחכתי.

אני והארי הסתכלנו אחד על השני לרגע אבל הארי מיד הפנה את ראשו בחזרה אל נייל.

למה?