השותפים עונה 2-
פרק 2:
אין סוף לסוף קול נשמע אך הציפצופים מתגברים,מאיימים מטביעים בתוך חור שחור,בור שחור והפחד לפני הנפילה
מתגבר הלב למעלה מקפץ בקרוב הכאב בקרוב המכה...בקרוב.
״מה עשית לה?״קול מעורפל נשמע רק אם היה לי כח לפתוח את העיניים,רק אם היה לי יכולת להגיב אוטומטי ולא להרגיש כמו כדור שמתגלגל בין הרים ״מה קו..רה״אני נושמת ופותחת מעט את עיניי דניאל מצד אחד,עידן מצד שני בחדר מואר בהימומם
״את בסדר?״שניהם שואלים יחד אני בקושי עונה רק אוחזת בראשי בחוזקה מרגישה כיאלו בעלתי כמות בלתי נגמרת של אלכוהול ״קחי״יד מושיטה לי כוס מים אני לא מרימה את ראשי בכדי לראות של מי היד אני אוחזת את הכוס בידי שותה לגימות ומנסה לשמור על דופק תקין,על נשימות תקינות ״אלה את בסדר?״דניאל שואל ואני עוצמת את עיניי גופי כואב,נשמתי כואבת ואני לא מצליחה לנשום בצורה תקינה גופי תלוש מהמציאות וכך גם הראש שמישהו יעצור את כל הכאב הזה שמישהו יעצור את המציאות ״בואי נלך לבית״דניאל לוחש ותופס בזרוע ידי מקים אותי ממקומי שעידן מחזיק במפתחות הרכב שלי,מה הוא ניסה לומר לי לפני?מה לעזאזאל היה לפני?
״דניאלי״אני לוחשת שהכל זז פתאום,החושך בולע הכל אבל דניאל מחזק את האחיזה בי ועוזר לי להיכנס למושב האחורי,עייני עצומות אני רק מרגישה שהוא יושב לידי ואני מניחה את ראשי על חזהו ״מה קורה לי?״אני לוחשת ומנסה לנשום בקצב סביר
״אולי שתית או אכלת משהו..״דניאל מלמל ומזיז את שיערי אני מרגישה את הזיעה הקרה במצחי היא מופיעה ברגעי משבר.
המנגינה ברורה שורטת את הנפש,והמילים ,המילים נאספות
״מילה אחרונה מצטער קצת אושר אקספרס זה לא לנצח״ המשפט נשמע הוא גורם לי לפקוח את עיניי כיאלו לא מדובר מורכב עבורי כרגע,הדמעה יורדת מעצמה והלב נדקר מהמילים
הם נאמרות כדרך אגב אך למעשה המשימה שלהם גדולה משנראה ״אלה,את בסדר?״עידן שמבחין ככל הנראה מהמראה שואל אני מהנהנת ונושכת את שפתי התחתונה,שרתי לו את המשפט הוא צחק חייך וירד על הקול שלי אני זוכרת את הרגע
הזה,אני זוכרת את הפעם הראשונה שהוא אמר לי ׳אני אוהב אותך׳ זה היה אמיתי יכולתי לראות את הברק בעיניים שלו...
״את מסוגלת לרדת?״דניאל שואל אני נאנחת בקושי,בקושי מצליחה לנשום בקושי מצליחה להזיז את עצמי אך במעט הכוחות אני מזיזה את גופי ליציאה מהר מאוד דניאל מבחין בחוסר כוחות שלי ומרים אותי,אני נשענת על חזהו עידן מתהלך לפנינו מחזיק את צרור מפתחות הרכב שכוללים את מפתח הדירה.
״לילה טוב״דניאל לוחש כשהוא עוזר לי לחלוץ את נעלי ״תודה אחי,על הכל״אני בקושי לוחשת ומפנה את גבי אליו הוא מעביר את ידו על שיערי פורע אותו ואני נשארת להתפרק בחושך,לבד.
(-נקודת מבט כללית-)
עידן התהלך במעגלים,כל אדם בעל עיניים רואות היה יכול להבחין שהמחשבות והבעיות אוכלות את הבחור ומותירות אותו לא מחובר לדבר,פליטת הפה הרגה אותו הוא לא היה אמור לספר לה לפחות לא עכשיו,לפחות לא כך...ולא שדי בכך הידיעה הפכה אותה עד שהיא לא זוכרת אותה,עד לכך שהיא מגיבה כמו
אדם שעבר טראומה ומדחיק אותה עד שהוא לא זוכר
״אתה שפוי?מה עובר עליך!״דניאל זעק בשקט שיצא מהחדר רק מהמבט של עידן לאחר שאלה התעלפה יכל להבין מה קרה ושלא מדובר במשקה או במאכל מקולקל או ישן ״זה נפלט לי דניאל!היא כל כך שבורה ,הזמן לא באמת העביר דבר״ עידן ניזכר בדבריה של אלה,בכאב שנשמע מכל אותות ואותות שיצאה
מהפה שלה ובכלל לרגע לא הבין אך ניתן להסתיר ממנה כשהיא כל כך כאובה״לא חשבתי שזו תהייה התגובה״הוסיף בלחש ושפשף את ידיו בעיניו הוא היה מותש כל כך מותש פיזית נפשית ״היא אהבה אותו,היא עדין אוהבת אותו,אתה לא זוכר כיצד אתה הגבת ששמעת את הדברים״ דניאל ניסה להוכיח את עידן למרות שידע שמשחק ההסתרה שעסקו בו בשלושה חודשים האחרונים
אינו בריא,אך מדובר בעניין של חיים ומוות אם הדבר יפורסם הוא יהיה מת,והפעם באמת ״אני לא התעלפתי פתאום ,רציתי להטיב לה חשבתי שזה יעשה לה טוב לא האמנתי שזו תהיה התגובה ״ עידן ניסה להסביר את מקומו,את שילוב הרגשות שממלאים את נפשו ואת השניאה שרכש לעצמו עם הזמן כשהבין ששכב עם האהבה הגדולה של החבר הכי טוב שלו.העובדה שעידן והסביבה חשבה שהוא מת לא נחמה אותו גם לא העובדה שהם היו תחת השפעת אלכוהול בנוסף לסיפור הזה הוא לא שש מהצורך להסתיר את הסיפור מהעולם ובמיוחד מאלה שסבלה מהמוות המדומה של האהבה שלה אך לא יכל לומר דבר גם אם לרגע עלה העל קצה לשונו לומר לחברו אך אתה מסוגל למסתיר את עצמך מאדם שאתה כל כך אוהב ,אך עצר את עצמו כי עדין אך יכול לומר משפט כזה שהוא עצמו לא ממש אותו ולא רומז לחברו ששכב עם אהבה שלו?
״דניאל״קולו של ליאם קטע את חוט המחשבה של עידן והחזיר אותו למציאות ליאם הופיע בכניסת החדר והעביר את מבטו בניהם
עידן סבר שהוא לא שמע את מלוא השיחה ולכן גם לא הגיע למסקנות ״אני גזור מעייפות מתי הולכים?״ליאם הרגיש שהוא קוטע איזה קטע דרמתי בין אחיו לחברו אבל זה לא הפריע לו להתפרץ לשיחה שלהם או לעמוד בשילוב ידיים ולדרוש מאחיו
להחזיר אותו לבית,דניאל העביר את מבטו מעידן לליאם מליאם לעידן הוא לא רצה להשאיר את אלה לבד אחרי אירוע הערב ובמקום בליבו לא רצה להשאיר אותה עם עידן שמי יודע מה יפלוט הפעם ״אני אשאר״עידן אמר דבר שגרם לדניאל מעט לחץ
בראש ובאזור החזה,הוא חיבב את עידן שמהלך הזמן הפך לאחד
מחבריו הקרובים אך חשש מהעתיד לבוא,וממה שעלול לצאת מפיו ״עזוב,תקפיץ את ליאם לבית אני אשאר״ענה וגירד קלות בשיערו,עידן הבין את מטרתו של דניאל אך בחר לא לומר דבר מלבד הינהנון המביע הסכמה.
השמש בשרה על בואו של יום חדש,דניאל דאג להקפיץ את עלמה לגן שהבין שאלה לא תתעורר בשעות הבוקר המוקדמות
בנוסף הוא עשה מעשה שהניח שאלה לא תאהב הוא סימס מהנייד שלה לבוס וטען שהיא לא מרגישה טוב,זה עבד ואין סיבה שלא
אלה גם כך לא מהירה לקחת חופש ועשתה זו במקרים חריגים.
דניאל סרק את הבית המסודר,היה נדמה לו שמאז הנישואים לסהר והגירושין ממנו אלה הפכה להיות אדם מסודר יותר,כיאלו לקחה את ההרגלים של עומר והניחה אותם בבית שלה ושל עלמה
נדמה שהבית היה שמח,אבל השמחה היתה די מדומה דניאל הרגיש שהשמחה של אלה נובעת מרצון להעניק לעלמה ילדות מאושרת ושמחה למרות שעמוק בפנים אלה לא באמת שמחה, וקשה שלה כי כמעט הכל מתפרק לה בידיים .
דניאל פתח את המגירה הראשונה בארונית שבסלון,הרשה לעצמו לחטט בצורה חופשית בבית של אחותו הגדולה שבעיניו היתה כמו אחות תאומה שקיבל באמצע החיים.היו שם כמה ספרים עבים, אלבומי תמונות ענקיים ותמונה בודדה מעט מקומטת עוד לפני שהפך אותה יכל לדעת מי המצולמים עליה ״דניאל״קול חלוש נשמע וכשהרים את מבטו מהתמונה ראה את אלה,היא נראת טוב בריאה כיאלו לא עברה סערה שמחצה את נפשה דניאל רצה לשמוט את התמונה מידו אבל אלה היתה כבר קרובה אליו עיניה ננעצו בתמונה שלהם,אנחה נפלטה מפיה ולרגע דניאל חשב שהיא מהופנטת או קרובה להתעלף שוב אלה הרגישה את פעימות ליבה המבט שלו היה חזק ממנה,וחזק מהכוחות הפנימים שלה אך יכלה לוותר שאלה את עצמה במהלך השנים?אך הוא הלך לי בלי לומר מילה עם הזמן הקול נעלם,הטעם נעלם ונשאר רק זיכרון של מבט,רק זיכרון של נגיעה.דניאל התחמק להסתכל על עיניה ומהירות לאחר כמה דקות של השתהות זרק את התמונה למגירה וסגר אותה אלה הסתכלה על פניו,וכמו זיכרון עתיק או חלום זה קרה ...
שמחה לקרוא את התגובות שלכן!
התגעגתי לחלקכן וכמובן שהתגעגעתי לסיפור,לדמויות ;-)
אשמח אם תגידו לי מאיזו נקודת מבט אתן אוהבות שהסיפור כתוב כי אני הולכת לשנות מדי פעם את נקודות המבט
(בין כללית לדמות הראשית)ומעניין אותי לשמוע
ממכן מה אתן יותר אוהבות
סוף שבוע מהנה לכולן נשיקות