השותפים 2:פרק 16.

4.1K 177 37
                                    

לא נטשתי עדין פה,לקוראות נגיעה אסורה יש תקווה אולי בקרוב אפרסם שוב את הסיפור ❤️

השותפים 2:
פרק 16-
כסערה לא נגמרת, המשיכה לעומר היתה עוצמה שפתי כמעט נושרות מהמקום,ליבי דופק בעוצמה מטורפת.הדרך מהרכב לבית נראת לפתע כל כך קצרה אני מתענגת על הטעם,הריח הכל מתערב יחד ״התגעגעתי אליך״אני נושמת ברגע שאנחנו מתרחקים ועומר מחבק את מותני וסנטרו בצוארי
״גם אני,מלאך שלי״

״שלום לכולם״קולה של אמי נשמע ברגע שאני ועומר פותחים את דלת הבית ואני מעבירה את ידי מתחת לחולצתו ״איו׳ שיט״
קולה מזכיר את נוכחותה ואני מסתובבת אליה בעודי חשה את עומר מאחורי אני מרגישה מעט נבוכה אך החיוך של אמא שלי מנצח הכל ״תודה ששמרת על עלמה״אני מכחחכת בגרוני שידו של עומר עוטפות אותי כיאלו אמא שלי לא היתה נוכחות לפני רגע לתשוקה והמצב בנינו ״היא ישנה,יש מעט מוקפץ אם אתם רעבים, ולימונדה...אני אשן במרתף הריק,ובחייאת תנסו לעשות את זה בשקט יחסי ,יש ילדה ואישה מבוגרת בבית״היא אומרת ואני מרגישה את עומר שמצחקק מדבריה בזמן שהיא נעלמת
כשיורדת במדרגות המרתף ״אני די מחבב אותה״הוא מלמל
״מה אתה אומר...״אני אומרת בעודי לועסת את שפתי התחתונה
והוא תופס בפני מצמיד את שפתי לשפתיו,בקלות חולצתו נזרקת

ליבי דופק,ליבי יוצא ממקומו,פעם ראשונה מזה שנים שהוא חיי
שהוא עובד,עובד באמת,עובד ואני מאושרת,אני סוף סוף-אני

~~~
״בוקר,בוקר,בוקר,בוקר...״אני מלמלת ועוברת על כל אורך ידו
בנשיקות קטנות מקווה שהוא התעורר ״לפתוח את העינים ולראות אותך״הוא אומר שעיניו חצי סגורות ואני מחייכת,מנסה לקום מהמיטה אך רגלו של עומר חוסמת בפני את האפשרות
״אל תקומי״הוא מבקש ואני צונחת חזרה למיטה,רואה אותו מקרוב סורקת כל חלק וחלק בפניו היפות וליבי מתמלא מחדש ״אני צריכה לעבוד״אני לוחשת,מצטערת מעט על העובדה שהעובדה מוציאה אותי מהמקום הנוח שלי והרצון להישאר איתו ״תקחי יום חופש,נהיה קצת ביחד״הוא אומר כשידו מונחות על מותני וידי סביב צאורו ״תדברי עם בועז ותגידי שאת חולה״
״עומר,לשקר?אתה מדרדר אותי״אני אומרת בציניות מתרחקת ושולפת את הפאלפון מהשידה שולחת הודעה לבועז,וחוזרת לזרועותיו לשקט ולחום שכל כך התגעגעתי אליו.

״תרים אותי״אני מבקשת בזמן שעומר לובש את חולצת הטישרט שלבש אתמול ״כמו שק קמח כיאלו...״אני מוסיפה ונעמדת על המיטה הוא שולח עלי מבט מאיוש מעט ״הייתי צריך לתת לך ללכת לעבודה״עומר מלמל כשהוא מתקרב אלי ואני נותנת לו מכה בחזה הוא צוחק .
החזה שלי נצמד לגבו וידי עוטפות את צאורו,למרות שעומר לא ממש רואה את פני אני מסמיקה הלב שלי פועם בקצב קצת מטורף,הוא בטוח מרגיש את זה

-השותפים 2-Where stories live. Discover now