עברו כבר כמה שיעורים מאז שנכנסתי לכיתה, לא הקשבתי או התייחסתי למורים שהיו, ת׳אמתי שאין לי אפילו שמץ של מושג איזה שיעורים היו.
הייתי יותר מדי שקוע במחשבות שלי לגבי מה שהיה עם ירין, מה שהיה פטתי ודפוק. אבל זאת המציאות.
העובדה שהוא הזמין אותי לבוא מצד אחת משמחת, ומצד שני מטרידה.
יום הלימודים נגמר ואני ונועה היינו בדרך חזרה לבתים שלנו.
״אני לא יודעת מה ללבוש היום..״ אמרתי מבואסת מהעובדה שאין לי משהו יפה ללבוש, הבגדים שלי כן יפים והכל, אבל הם לא מתאימים כדי ליצאה מהסוג הזה.
״תבואי אלי בסביבות שבע, אני כבר יעזור לך להתארגן״ נועה ענתה לי בחיוך
חייכתי לה חיוך כבוגרת תודה.
״תודה״ אמרתי בשעה שהביטה בבתים שחלפו על פנינו.
״בכיף, בשביל מה יש חברים?״ היא שאלה שאלה רטורית בחיוך צדדי.
״בשביל לזיין להם ת׳סכל!״ קראתי בקול.
״אני בבית!״ קראתי כשנכנסתי הביתה,
וכשלא שמעתי תשובה הבנתי שאני לבד, ושאני התנהגתי כמו משוגעת שמדברת עם עצמה.
עליתי במדרגות לחדר שלי, ונשכבתי על המיטה שלי. שלפתי את הפלאפון שלי ונכנסתי לפייסבוק, לראות מה פספסתי.
אז אני רואה התראה.
אני נכנסתי לתוכה וראיתי שזאת הצעת חברות ירין סבג הציע לך חברות היה רשום, ובלי לחשוב יותר מדי, אישרתי אותה.
נכנסתי לתמונות שלו ודפדפני ביניהם.
הייתה תמונה שלו עם ילדה קטנה שישבה לו על הכתפיים. הוא היה בלי חולצה, בתמונה הייתה מצולמת בים, הוא לבש בגד ים בצבע כחול.
הילדה הקטנה הייתה לבושה בבגד ים אדום עם עדשים לבנים.
כנראה היא אחותו, הם ממש דומים, אותו שיער חום, ואותם עיניים כחולות, כמו הים. אפילו החיוך שלהם היה זהה.
לפתע קיבלתי הודעה לנייד שלי.
״אני רואה שאת נהנת לצפות בתמונות שלי:)״
היה רשום ממספר לא מזוהה
איך לעזאזל הוא יודע את מהמספר שלי?!
״אני לא צופה בתמונות שלך, וברור שגם לא נהנת״
השבתי לו. שיקרתי,אני נהנתי לראות את התמונות שלו.
״לפי מה שהבנתי את באה היום״
קיבלתי הודעה נוספת
״הבנת נכון״ עניתי וסגרתי את הנייד.
השעה הייתי כבר שש וחצי,
החלפתי בגדים לשורט קצר וגופיה, כי ידעתי שגם ככה נועה תלביש אותי.
הפלאפון שלי רטט, הרמתי אותו.
ההצג היה רשום:
״נתראה שם״
״נתראה שם״ לחשתי בחיוך כשראיתי את ההודעה.
זין. אני צריכה להפסיק לתת לו להשפיע עלי ככה...