You Will See/את עוד תראי

פרק 12/ אל תעכזב אותי

חזרתי הביתה אחרי היציאה עם נועה, ששחררה אותי וגרמה לי להרגע, אומן חלקית, אך גרמה.
‏עליתי במדרגות נכנסתי לחדר שלי, והסתכלתי במראה.
‏זאת לא אותה בר השמחה והחייכנית שהייתה פעם.
‏החלפתי את הבגדים לפיג׳מה רכה ונוחה ונשכבתי על המיטה.
‏אני מתגעגעת אליו כל כך...

את פתטית

אחרי פאקינג 8 חודשים שהיינו ביחד, הוא פאקינג בגד בי. כנראה שזה אותו ירין שהיה פעם, אותו ירין שרצו עליו עשרות שמועות בבית הספר.
עיניי נהיו כבדות מרוב כך הדמעות שזלגו מהן ביומיים האחרונים.

-כעבור שבוע-

קמתי לעוד בוקר בלי חשק, התארגנתי לבית הספר ויצאתי מהבית. בלי למשוך את הזמן.
‏כבר שבוע שלם שירין מנסה לדבר איתי,אבל אני כל הזמן ‏התחמקתי ממנו ולא הקשבתי למה שהיה לו לומר.
‏הוא בגד בי הוא פאקינג בגד בי.
‏והוא חושב שאחרי כל זה אני עוד יקשיב לו? מצד שני, אולי כדי לי לשמוע את מה שיש לו להגיד?
‏הוא שלח לי הודעות, התקשר. סיננתי כמובן.
‏הוא חושב שאני אותה בר.

‏אבל הוא כל כך טועה.

‏הלב שלי הפך לאבן, ‏נהיית יותר קרה,יותר קשוחה.
‏וכל זה קרה בגללו.
‏הגעתי לבית ספר והשיעור הראשון היה שיעור מוזיקה. שכמובן אהבתי, ולכן נכנסתי לכיתה במרץ חומרות מצב הרוח שלי.
‏ ‏אני נכנסת לכיתה ומגלה שהיא ריקה.
‏כנראה שהמורה לא להגיע, והתלמידים החליטו להבריז.
הבטתי בחדר הריק מנפש, פרט לי.
החדר היה מחא בכלי נגידה נושים, פסנתר, תופים, חליליות, גיטרות ועוד... האווירה הייתה קסומה, וריח העץ הישן שעמד באוויר גרם לי לחייך.
התיישבתי על הכיסא שליד הפסנתר והתחלתי לנגן את המנגינה האחרונה שלמדתי.

( תדליקו תשיר שלמעלה- הערת הכותבת )

נקודת המבט ירין:

נכנסתי למזדרון מחפש בעיניי את כיתת המוזיקה.
ידעתי שיש לבר היום שיעור מוזיקה על הבוקר, וחשבתי שלדבר איתה יהיה רעיון טוב.
אני חייב לנסות לדבר איתה, לפחות עוד פעם אחת... התקרבתי לכיתת המוזיקה בצעדים איטיים, ושמעתי את הקול הדק והיפיפה שלה ככל שהתקרבתי.

               Crashing, hit a wall
Right now I need a miracle
Hurry up now, I need a miracle.
Stranded, reaching out
I call your name but you're not around
I say your name but you're not around.

היא עצרה לרגע, ואז המשיכה.

I need you, I need you, I need you right now
Yeah, I need you right now
So don't let me, don't let me, don't let me down
I think I'm losing my mind now
It's in my head, darling I hope
That you'll be here, when I need you the most
So don't let me, don't let me, don't let me down
D-Don't let me down

קולה התחיל להיסדק, אל היא לא עצרה.

Don't let me down
Don't let me down, down, down
Don't let me down, don't let me down, down, down

ירדה לה דמעה, שגררה אחריה עוד שביל רטוב.

R-r-running out of time
I really thought you were on my side
But now there's nobody by my side

היא שרה בקול צרוד ושבור.

I need you, I need you, I need you right now
Yeah, I need you right now
So don't let me, don't let me, don't let me down
I think I'm losing my mind now
It's in my head, darling I hope
That you'll be here, when I need you the most
So don't let me, don't let me, don't let me down
D-Don't let me down

Don't let me down
Don't let me down, down, down
Don't let me down, down, down
Don't let me down, down, down
Don't let me down, don't let me down, down, down

Oh, I think I'm losing my mind now, yeah, yeah, yeah
Oh, I think I'm losing my mind now, yeah, yeah

I need you, I need you, I need you right now
Yeah, I need you right now
So don't let me, don't let me, don't let me down
I think I'm losing my mind now
It's in my head, darling I hope
That you'll be here, when I need you the most
So don't let me, don't let me, don't let me down
Don't let me down

היא מתחילה לשיר חלש יותר, וקולה הולך וקטן

Yeah, don't let me down
Yeah, don't let me down
Don't let me down, oh no
Said don't let me down
Don't let me down
Don't let me down
Don't let me down, down down.

היא מסיימת את המנגינה בכמה דמעות שזלגו לה מהלחיים, ונחתו על הפסנתר.
אני כזה אידיוט, אני גרמתי לה להרגיש ככה...?
לקחתי את עצמי ופשוט ברחתי משם, לא יודע לאיפה, אבל ברחתי.

נקודת המבט בר:

ניגבתי את הדמעות שלי, וקמתי מהכיסא מתקדמת לכיוון היציאה.

״את היית מושלמת! ״נועה התנפלה עלי, מתעלמת מהעובדה שעיניי אדומות.

״א..את שמעת את זה?״ שאלתי מובכת, בקול רועד.

״כן! ואת לא מבינה איזה מדהים את שרה!״ היא קראה בהתרגשות.

״אאה, אממ תודה״ אמרתי משפילה את מבטי לנעלי הוואנה השחורות.

״רוצה לצאת היום לאכול גלידה?״ שאלה מנסה לעודד אותי, כנראה מבינה שהמחמאות שלה לא עוזרות לי.

״ברור, שאני אסרב לגלידה?״ שאלתי שאלה רטורית, עם חיוך קטנטן.

״למה שאלתי בכלל?״ ציחקקה.
ציחקקתי גם אני קצת, מנסה להיפתר מההרגשה המוזרה שהקיפה אותי.