פרק 2/קרצייה

10.2K 419 21
                                    

נכנסנו לכיתה, והתיישבנו בשולחן הקבוע שלנו, מאחור.

״שמעתי שיש מסיבה היום, בבית של סופי״ נועה, אוי נועה, עוד פעם היא והמסיבות שלה...

״אז תלכי..״ אמרתי לה באדישות, אני יודעת שהיא תנסה לגרור אותי לזה.

אני שונאת מסיבות, שונאת את הערסים השיכורים שמסתובבים שם, שונאת את הבנות הזונות שיעשו הכל לילה אחד איתם, אני לא מבינה איך אפשר לרדת לרמה הזאתי בכלל. בואו תהיו אפילו יותר זולות.
אאה, נכון, אי אפשר.
נועה לא אחת מהזונות האלו, היא באה יותר כדי לרקוד ולהנות עם ילדים מהשכבה, אבל אני מפחדת שיום יבוא והיא תעשה משהו טיפשי.

״את לא תבואי?״ היא שאלה בעצב, לומרות שהיא יודעת טוב מאוד שהתשובה היא לא.

״נועה אני לא עומדת ללכת למסיבה הזאת! מתי כבר תביני שאני שונאת מסיבות וכל מה שקשור אליהן?״ נזפתי בה ברוגז

״בסדר קרצייה!״ היא החזירה לי

המורה נכנס לכיתה והתחיל את השיעור.
הוא התחיל  להסביר את החומר שלמדנו כבר. וכרגיל לא הייתי מעוניינת בשיעור בשיט.
אולי נועה צודקת? אולי אני באמת צריכה להשתחרר ולהנות קצת?
אבל הזונות וערסים...

״אני באה״ לחשתי לנועה באוזן, עדיין לא בטוחה שאני רוצה ללכת.

היא הסתובבה אלי והעלתה חיוך מרוצה.

״יאייי״ צבחה בלחש

המורה הסתובב בתנועה חדה לכיוון שלנו

״בר, אולי תרצי לספר לכל הכיתה על מה את מדברת?״ המורה שאל בנימה מעצבנת.

אני לא בטוחה מאיפה, אבל היה לי את האומצץ שאף פעם לא היה לי להתחצף.

״לא, וזה גם לא עיניינך״ עניתי בחיוך גאה קטן, גאה וממזרי. אני הולכת לחטוף על זה..

״צאי מכיתה עכשיו! חוצפנית!״ המורה נזף בי, ובלי יותר מדי התלבטויות לקחתי את התיק שלי ויצאתי מהכיתה בהליכה מהירה.

הלכתי קצת במסדרון בית הספר עד שנמאס לי, התיישבתי על הרצפה והורדתי את ראשי אחורה, משעינה אותו על הקיר. עוצמת את עיניי.
השקט ששרר סביבי חימם את אוזני, ואהבתי את ההרגשה הזו.

״אף פעם לא הייתי חושב שאת מבריזה..״

לא זיהיתי את הקול אז נאלצתי לפקוח את עיניי.
מולי עמד ירין, האחד והיחיד.
זה שחצי שכבה מפנטזת אליו, זה שעושה מה שבראש שלו.
זה שלוקח סיכון.

״אני לא מבריזה״ עניתי

״עכשיו תעוף מפה, סבבה?״
שאלתי בלעג, שאלה רטורית כמובן.

״מישהי פה גידלה ביצים אני רואה...״ הוא העלה חיוך צדדי קטן.

״מישהו פה איבד אותם..״ לעגתי ועצמתי את עיניי.

ירין נחשב ל״חתיך״ של בית הספר שלנו, ואני מבינה למה. קו הלסת שלו חד, שפתיו עגלגלות ורודות, עיניו מהפנטות וריחו משכר.
אבל האופי...
האופי זה גוש חרא אחד גדול.
העובדה שהוא לא מכבד נשים, וכל לילה מחליף אותן כאילו הן גרביים.. זה פשוט מבחיל.

You Will See/את עוד תראיWhere stories live. Discover now