הפרק מכיל תוכן בוגר, סמאט.
ראו הוזהרתם. הקריאה באחריות הקורא.
לאחר ארוחת הצהריים החגיגת שעשו להיונגין, חזרו הבנים לביתם. כל החברים הלכו לחדרם ועסקו בשלהם, בזמן שפליקס והיונגין נשארנו לבדם במטבח. פליקס חתך את העוגה מלאת הקצפת שהכין במיוחד להיונגין והיונגין הביט בו בהתעניינות חותך בעדינות את העוגה .
כשחתך חתיכה יפה, מלאת קצפת ותותים, הושיט פליקס את הצלחת ונתן להיונגין לטעום.
"זה ממש טעים! אתה הכנת את זה?" שאל היונגין בפליאה. פליקס השיב בחיוב תוך כדי שציחקק וחיבק את היונגין בחיבה בתגובה למחמאתו.
היונגין החזיר לו חיבוק אך בדרך שונה.
הוא החל להעביר את אצבעותיו הארוכות על חזהו הלבוש של פליקס ובאיטיות לא מורגשת, העביר את ידיו אל מתחת לחולצתו של הבלונדיני הקטן, עד שהגיע לפטמותיו. ללא התראה מוקדמת, היונגין צבט אחת מהן. הצעיר גנח בקולניות מוגזמת באמצע המטבח, גורם ללחיו של היונגין להתהלט ממשמע גניחתיו הפתאומית.
הבוגר נראה חרד מהקול העוצמתי שהוציא הצעיר משפתיו העדינות, לכן קירב את שפתיו לשפתיים של פליקס ונישק אותו נשיקה נלהבת ועמוקה, מונע מגניחות נוספות לצאת מבעד לגבולות פיו, תוך כדי שהמשיך לצבוט את פטמתו בידו. בידו השנייה והפנויה תפס היונגין את חולצתו של פליקס ופתח את כפתוריה. כשהחולצה של פליקס לא הייתה חלק מהעסק, להיונגין היה הרבה יותר קל להתגרות לו.
הוא הצמיד את החזה של פליקס אל פניו והחל במלאכה. פיו מצץ ונשך את פטמתו הימנית בזמן שידו השנייה צבטה את פטמתו השמאלית. פליקס החל לרעוד ברגליו והחל לגנוח בשנית, הפעם בשקט. הוא הרגיש בגן עדן ויכול היה לראות שהיונגין נהנה יותר מדי מהתגובות שלו ומהתחושות שגרם לו להרגיש.
לפתע, היונגין הרים את פליקס תוך כדי שהוא מתעסק עם פטמתו בפיו. הוא הרגיש שזה המעשה הנחוץ לעשות, כי כמו שהיונגין הכיר את פליקס, הוא לא יצליח לעמוד על רגליו אם ימשיך להתגרות בו כך.
היונגין הוביל את פליקס ללפף את רגליו סביב מותניו תוך כדי שהתהלכו על יד החדרים של הבנים. היונגין צקצק בלשונו, רומז לפליקס להיות בשקט ופליקס הנהן. הוא חייב לשמור על שקט כדי שאף אחד לא ישמע אותם.
הוא נשך את שפתו התחתונה במטרה למנוע מגניחות נוספות לצאת וטחב את אצבעותיו הקטנות בתוך שערו של היונגין, שאהב לגמרי לראות את פליקס סובל ספק נהנה מהעונג שגרם לו לאבד את עשתונותיו ולעשות פרצופים שכאלה.
הם נכנסו לחדר של היונגין והורידו את הבגדים שלהם במהירות, תוך כדי שעיניהם לא יורדות אחד מהשני. היונגין נדלק מלראות את איברו של פליקס עומד וכמעט מגיע אל בטנו מרוב שעמד כל כך זקוף. הוא נשך את שפתו התחתונה כשפליקס החל להתפתל מולו מחוסר הנוחות שהרגיש מטה.
פליקס התיישב על המיטה והניח את ידו על יריכו, צובט אותן מהכאב שהרגיש באזור בכלל איברו. היונגין חייך ורץ אל פליקס, מפיל אותו על המיטה ומביט בפניו תוך כדי שהוא מחדיר אחת מאצבעותיו אל ישבנו. "אני יכול להכניס עוד אחת?" שאל היונגין ופליקס הנהן וחייך בשקיקה, חיוך שגרם ללבו של היונגין לפרפר למרות הסיטואציה. אך כמובן שליבו פרפר גם עקב העובדה שידו בתוך פליקס, מכינה אותו בפעם הראשונה לתהליך שעמד לבוא.
היונגין הכניס אצבע אחר אצבע באיטיות, ובסופו של דבר, שלוש אצבעות עשו דרכן אל תוך כניסתו של פליקס, כאשר ורידיו בידו של היונגין בולטים כשהוא נוגע בצעיר ללא רחמים.
כשפליקס הרגיש מוכן ונזקק יותר מתמיד להיונגין ועמד לומר לו זאת, משהו עצר אותו.
משהו מאוד אינטנסיבי.
שלושת האצבעות הארוכות של היונגין צללו ישירות על הערמונית שלו.
פליקס גנח כל כך חזק עד רמה בה קולו העמוק הדהד בכל רחבי החדר. היונגין קפץ בבהלה למשמע הגניחה הפתאומית ומבט מודאג חלף על פניו. "אתה בסדר?" הוא שאל, אצבעותיו עדיין מתחככות בנקודה הכל כך רגישה של פליקס. גבו של פליקס התקמר כשהינהן. הוא נשך את שפתו התחתונה כדי לשמור על גניחותיו המביכות בתוכו.
"ת-תפסיק לגעת שם, אני הולך לגמור אם תמשיך ו-... אה~ אם תמשיך אני לא אוכל.." היונגין צחק ועם זאת, הוציא את אצבעותיו מתוך פליקס.
בשנייה שהיה חופשי, התנפל פליקס על היונגין, ידיו אוחזות בכתפיו בזמן שהוא מתפס על רגליו של הבוגר, נזקק להמשיך את מה שהתחילו. למרבה המזל של פליקס, היונגין הרגיש אותו הדבר. בתוך כמה רגעים, שניהם התנשפו בכבדות מהתחושה של היונגין נכנס אל פליקס.
היונגין נהנה מכל שנייה והרגיש שהוא בגן עדן, כשפליקס המלאך היפיפה שמקפץ עליו עם שערו המתנופף כשהוא זורק את ראשו לאחור בהנאה.
לאחר שהיונגין הצליח להיכנס במלואו, הוא בחן את פניו הצעיר בקפידה, מחפש סימן כלשהו לאי נוחות. במקום זאת, כל מה שמצא הוא המראה המרהיב של פליקס. ראשו מקומר לאחור, פיו פתוח לרווחה כשגניחה חרישית נשמעת ממנו וזיעה שהחלה להצטופף על מצחו וטפטפה על סדיני המיטה. היונגין החליט לא להקניט את פליקס לגבי המראה שלו למרות שרצה, לכן פשוט מלמל "מלאך" במהירות לפני שקבע את הקצב חסר כל הרחמים של ההחדרה.
"פאק, היונגין, זה מרגיש כל כך טוב." אמר פליקס והיונגין נאנח. "תפסיק לקלל ותגנח את השם שלי במקום זה." אמר היונגין, מזיז את יריכו של פליקס למטה ולמעלה אפילו מהר יותר, בזמן שפליקס התנשם והחל לרעוד מעליו. "ה-היונגין! א-אני עומד ל-" צעק פליקס והביט בעיניו היפות והעצומות של היונגין תוך כדי שהתנשף בכבדות. זה היה יותר מדי בשביל פליקס. אבל הקש ששבר את גב הגמל היה כשהיונגין תפס את מותניו של פליקס והטיח אותן בחוזקה על איברו הפועם, שולח את פליקס לגנוח ולראות כוכבים. פליקס התמוטט קדימה, הישר על גופו של היונגין. הטחה זו הייתה הדבר שגרם לו לגמור על הבטן שלו ושל היונגין, כשגניחתו מהדהדת באוזניו של הבוגר וברחבי החדר.
לאחר שהגיע לפורקן, פליקס התנשף והבחין שהיונגין עדיין לא גמר. הוא רכן קדימה, משתדל להתעלם מגירוי היתר שהרגיש כשזז על איברו של היונגין שעדיין היה בתוכו ונישק את שפתיו השמנמנות בלהט. היונגין עצר אותו מיד ותפס בסנטרו. "אני רוצה לגמור על הפנים שלך." הוא אמר לפתע ופליקס פער את עיניו. אם יכול היה איברו של פליקס להתקשות שוב, זה היה הרגע בו זה קרה.
פליקס התרומם מהיונגין באיטיות וירד מהמיטה, מתיישב מול רגליו של היונגין. "אתה נראה כל כך מעורר רחמים מלמעלה." אמר היונגין והניח את ידו של פליקס אל איברו, מורה לו לשפשף אותו במהירות.
היונגין גמר תוך שנייה כשהביט שוב בפניו היפות של פליקס תוך כדי שנגע באיברו. הוא גנח כשנוזלו ניתז על לחיו וסנטרו של הצעיר, כשהשאר מטפטף על ברכיו החשופות.
היונגין צחקק והושיט את ידו לפניו של פליקס, מנקה את מה שעשה. "למה אתה צוחק?" שאל ושרבב את שפתיו. "אתה נראה כל כך מבולבל." הוא צחקק ופליקס גלגל את עיניו. "זה בגללך. אתה זה שהתחיל את כל זה."
"אני יודע. ואני אוהב את זה. זו מתנת יום הולדת מושלמת." ענה היונגין. אוזניו של פליקס נצבעו באדום והיונגין כמעט איבד את זה מהחמידות של הצעיר. הוא קירב את שפתיו אל פליקס ונתן נשיקה למצחו.
"מה דעתך שנתקלח ונלך לאכול ארוחת ערב יחד?" פליקס הנהן בחיוך, שלאט לאט הפך למבט חרדתי. "היונגין... מה עם מישהו שמע אותנו?" שאל פליקס לפתע. הבוגר צחק והעביר את ידו בשיערו של הצעיר. "אין סיכוי." ענה היונגין, סומק עטף את כל לחיו כשצחקק.
"היי פליקס."
"כן?" היונגין רכן אל הצעיר, ממלמל אל תוך אוזניו... "תודה על מתנת היום הולדת הכי טובה שיש."
📎 : השיר לפרק זה ↷
על איזה שיפ לכתוב את הפרק הבא?
היונגין והאן או סאונגמין וצאן?