"ג׳ימיני..?" קראתי לג׳ימין בזמן שארזתי את הדברים שלי.
"כן קיטי?" ג׳ימין בא אלי בריצה עם חיוך גדול.
"אתה בא אלי עכשיו נכון?" שאלתי ונתתי לו נשיקה קטנה.
"כן" הוא אמר בהתרגשות.
"לא נראה לי שאמרתי לך כמה חמוד אתה נראה בפיג׳מה הזאת" ציחקקתי ונתתי לו עוד נשיקה קטנה על הלחי שגרמה לו להסמיק.
"כזה מתוק" חייכתי ובלגאנתי לו את השיער. ג׳ימין הסמיק עוד וכיסה את הפרצוף שלו בבישנות.
"אל" הורדתי לו את הידיים וחייכתי "אני אוהב לראות אותך מסמיק" ציחקקתי. ג׳ימין חייך חיוך ביישני וברח מהר לשכב על הספה בסלון.
"איך אתה עושה את זה?" טאהיונג שאל אותי.
"את מה?" שאלתי מבולבל.
"איך אתה גורם לו להתנהג ככה.. הוא מכבד אותך ממש והוא אפילו מתבייש ממך לפעמים בקטע טוב כמובן אבל עדיין... איך?"
"אני לא יודע... אני מניח שאני מכיר את ג׳ימין האמיתי ואני לא מפחד ממנו." חייכתי חיוך קטן.
"גם אני מכיר את ג׳ימין האמיתי.. ואני ממש לא מפחד ממנו. אני מפחד לפגוע בו.. כי הוא אפרוח קטן ורגיש" טאהיונג נאנח.
"זה לא שאני רוצה לפגוע בו... אבל אני פשוט מדבר איתו כמו בן אדם בדיוק כמוני ולא איך שכולם מדברים אליו... כאילו הוא איזה נסיך."
"ג׳ימין האמיתי הוא לא נסיך מתנשא" טאהיונג חייך חיוך קטן.
"כן אני יודע... כמו שאמרת.. הוא אפרוח קטן ורגיש.. תראה אותו" ציחקקתי והסתכלתי על ג׳ימין שהיה עסוק בלשחק עם הפייטים על אחת הכריות.
"אם אתה תקרא לו...הוא יבוא?" טאהיונג שאל.
"הוא לא כלב" ציחקקתי "אבל כן.." עניתי.
"תקרא לו." טאהיונג ביקש.
"אוקיי... בייבי~" קראתי לג׳ימין הוא שוב בא אלי בריצה.
"היי" הוא חייך והחזיק לי את הידיים.
"היי" חייכתי אליו.
"אתה צריך משהו קיטי?" ג׳ימין שאל.
"רק נשיקה" הצבעתי על השפתיים שלי. ג׳ימין חייך חיוך מרוגש ונישק אותי חזק. הצמדתי אותו אלי וג׳ימין התנתק מהנשיקה והניח את הראש שלו על הכתף שלי. חייכתי חיוך קטן וחיבקתי אותו בעדינות.
הוא עטף את הידיים שלו מסביב לצוואר שלי והסתכל לי בעיניים.
"אני רוצה כבר ללכת לבית שלך." הוא לחש.
"הדברים שלי מוכנים בייבי.." ליטפתי לו את הפוני.
"אוקיי אז אני כבר חוזר" הוא חייך ונתן לי עוד נשיקה קטנה.
חייכתי לעצמי והרמתי את התיק על הגב שלי.
"רואה?" ציחקקתי.
"וואו" טאהיונג ציחקק "הוא ממש אוהב אותך יונגי.. אני יכול לסמוך עליך שאתה לא תשבור לו את הלב?"
"אני נשבע לך שאני לא אתן לזה לקרות" חייכתי.
"אני מוכן" ג׳ימין רץ אלי והחזיק לי את היד.
--
"אתה ממש שקט לאחרונה קיטי... אתה כועס?" ג׳ימין שאל בבית שלי.
"ממ? לא.. אני לא כועס" אמרתי וליטפתי לו את הלחי.
"אז... קרה משהו?" הוא המשיך לשאול.
"לא.. אני פשוט סתם חושב..." הצמדתי אותו אלי וחיבקתי אותו בעדינות.
"אני ידעתי שאתה מסוג השקט.. אבל לא חשבתי שאתה באיזה שהוא שלב.. מפסיק לדבר" ג׳ימין ציחקק.
"אני יותר טוב בלהקשיב מלדבר..אז למה שאתה לא תדבר ואני אקשיב.."
"אתה צוחק? אני חפרתי לך עכשיו במשך שעה ואתה אפילו לא ניסית להוציא מילה" ג׳ימין ציחקק.
"כי הייתי עסוק בלהקשיב לסיפור ילדות שלך זה ממש מעניין. אז תמשיך"
"אבל אני רוצה לשמוע קצת עליך.." ג׳ימין מילמל בביישנות.
"אוקיי" ציחקקתי "אתה חמוד מידי בשביל שאני אגיד לך לא, אז אני אספר לך על הילדות שלי"
"יאייי" ג׳ימין ציחקק וחיבק אותי חזק.
"וזהו... אין לי מה עוד לספר" אמרתי אחרי שדיברתי חצי שעה בערך.
"לא לא תמשיך לדבר~" ג׳ימין התחנן.
"על מה בייבי?" שאלתי וליטפתי לו את הלחי.
"לא משנה על מה~ פשוט תדבר" הוא תפס לי את שתי הידיים ונישק אותם "אני אוהב לשמוע את הקול שלך" הוא לחש בביישנות.
"אתה עוד שניה נרדם אבל" ציחקקתי.
"כן כי הקול שלך ממש מרגיע" ג׳ימין חייך והניח את הראש שלו על החזה שלי.
"אתה הבן אדם הכי מתוק שקיים" אמרתי והרמתי אותו אלי כדי להסתכל עליו פנים מול פנים.
"לא כזה" ג׳ימין הסמיק. נתתי לו נשיקה קטנה על האף וראיתי איך הפנים שלו באדימות. ג׳ימין דחף את הראש שלו לחזה שלי וחיבק אותי חזק.
"אפרוח" מילמלתי.
"טאה וקוק תמיד קוראים לי אפרוח" ג׳ימין לחש.
"אני יכול גם להצטרף לזה?" שאלתי.
"אני מניח... אני גם חושב לצבוע את השיער שלי לבלונדיני... מה אתה חושב?" הוא שאל.
"אני חושב שכל דבר יהיה יפה עליך" ציחקקתי "אתה רוצה שאני אבוא איתך כשאתה צובע את השיער?" שאלתי.
"כן, תשמור שאף אחד לא יתחיל עם אפרוח שלך" ג׳ימין חייך.
"תמיד" אמרתי.
"אני ראיתי כמה בנות מסתכלות עליך היום קיטי.. אני חושב שיש לחלק גדול מהבנות בבית ספר קראש ענקי עליך." ג׳ימין אמר.
"באמת? אני אפילו לא שמתי לב" אמרתי.
"אבל אני כן...אז חשבתי.. אולי אני יכול לעשות.. משהו..." ג׳ימין נשך את השפה שלו.
"אתה רוצה לעשות לי עוד היקים?" שאלתי.
"כן, כדי שכולם ידעו שאתה הקיטי שלי" ג׳ימין אמר ותקף לי את הצוואר. הנחתי את היד שלי על התחת שלו ועצמתי את העיניים שלי בזמן שהאפרוח הקטן מוצץ לי את הצוואר.
"עכשיו תורי" אמרתי והפכתי את ג׳ימין את.
"אבל לא סיימתי עם היצירת אמנות שלי~" ג׳ימין התבכיין.
"תוכל להמשיך אותה אחר כך" נישקתי לו את הצוואר הוא גנח גניחות קטנות וביישניות.
"היי בייבי...? הכל בסדר?" שאלתי את ג׳ימין אחרי הסקס.
"כן. למה?" הוא שאל וחייך אלי, הוא חיבק אותי בעדינות וציחקק.
"אתה לא נראה בסדר..." לחשתי.
"אני לא יודע איך אני אמור להרגיש לגבי התגובה שלך.." הוא חייך חיוך קטן.
"אתה נראת לי מבואס... או עצוב... כאילו פגעתי בך..." הוא הסתכל לי בעיניים.
"לא...אני סך הכל דיי דרימינג" ג׳ימין נשך את השפה שלו.
"על מה?" שאלתי.
"לא רוצה להגיד לך" הוא אמר עם סומק ומיד ידעתי שמה שזה לא יהיה זה חייב להיות קשור אלי.
"למה כי זה.. סוטה?" שאלתי עם חיוך ערמומי והצמדתי אותו אלי.
"ל-לא" הוא ליטף לי את הלחי "זה לא משנה קיטי זה סך הכל חלום."
"אתה לא חייב להגיד לי" נתתי לו נשיקה קטנה על המצח.
"רציתי לשאול אותך... איך מתקדם החזרות למופע סולו שלך?" שיניתי מהר נושא כי הבנתי שהוא לא רוצה לדבר איתי על מה שהוא חושב.
"אני לא יודע... אני חושב לבטל אותו" הוא השפיל את המבט שלו.
"לבטל?? לא לא ממש לא! זה המופע סולו הראשון שלך! אנשים אשכרה קנו כרטיסים ומלא תלמידים מהבית ספר יבוא!" אמרתי.
"אני יודע אבל אני מפחד... מה אם אני אפשל?" ג׳ימין נאנח, הנחתי את היד שלי מתחת לסנטר שלו והרמתי לו את הראש בעדינות.
"אז? מה יקרה באמת?" שאלתי.
"אני לא יודע קיטי... אני אהיה מובך...?"
"ו...?"
"אנ-" ג׳ימין ניסה להגיד משהו ואני מיד חתכתי אותו כי התחלתי לשים לב שהוא לא הולך להבין לאן אני חותר.
"לא יקרה כלום אתה תדע להשתפר לפעם הבאה... ההופעה הראשונה זה תמיד מלחיץ.." חייכתי.
"איך אתה יודע?? אתה בכלל לא מבין בהופעות"
"וואו אתה ממש פגעת בי עכשיו" נאנחתי.
"לא~? מה~? למהה~?? אני מצטער" ג׳ימין אמר בלחץ.
"תרגע אני צוחק" חייכתי כדי שיבין שהכל בסדר "אתה פשוט כנראה שכחת שאני מנגן על פסנתר מאז שאני זוכר את עצמי, עשיתי הופעות סולו דרך החוג שלי... חלקם סולו... חלקם עם עוד אנשים ולפעמים אני עשיתי טעויות ולפעמים הם עשו טעויות.. אבל אני עדיין חי.." ציחקקתי "אתה תהיה מעולה אני בטוח בזה" חייכתי.
"תודה קיטי... אני אוהב אותך" הוא לחש.
"ואני אוהב אותך אפרוח שלי" חיבקתי אותו בעדינות.