בסוף שיעור ספורט נכנסתי לחדר מתלחות כדי להחליף בגדים עברתי בין התאים לראות איזה תא פנוי ולפתע הרגשתי שתי ידיים תופסות אותי ומושכות אותי לתוך אחד התאים.
"היי" נשכתי את השפה שלי כשראיתי את יונגי "נהנת מהופעה?" שאלתי בלחישה.
"כמובן" הוא ציחקק ונתן לי נשיקה קטנה.
"אז? למה אנחנו מחכים? בוא נתחיל" באתי להוריד את החולצה שלי.
"אני לא יכול. רק באתי להגיד לך שלום" יונגי לחש.
"שקרן עליתי עליך" לחשתי לו בחזרה "אתה לא תוכל להתגרות בי. זה התפקיד שלי."
"חבל" יונגי ציחקק ויצא מהתא.
"אתה כזה מרושע." באתי לצאת אחריו אבל אז ראיתי שנכנסים למלתחות עוד אנשים אז נשארתי בתא ונאנחתי.
רצתי לכיתה של יונגי לקחתי איתי כמה אנשים וגררתי אותם למקום שלו, התיישבתי על השולחן של יונגי מול הפרצוף שלו והתחלתי לדבר עם אותם אנשים. יונגי מיד תפס לי את התחת ומשך אותי אליו, נבהלתי קצת, לא ציפיתי שיונגי יעשה כזה דבר... בכיתה... מול כולם... אבל אני האמת דיי אהבתי את זה. ואז הסתובבתי ושמתי לב שזה בכלל לא יונגי זה היה אחד מהאקסים שלי שהיה לו בדיוק את אותו הסוודר של יונגי והוא ישב במקום שלו.
"ידעתי שאתה תחזור אלי מתישהו" הוא אמר ונישק אותי. התנתקתי מהנשיקה קמתי מהר ממנו. לא חשבתי הרבה אני פשוט ראיתי את יונגי בכניסה לכיתה אז רצתי לחבק אותו הייתי מבוהל. יונגי לא חיבק אותי בחזרה הוא דחף אותי מחוץ לכיתה.
"הכל בסדר?" הוא שאל אותי בשקט ובטון רגוע.
"כן" לקחתי נשימה עמוקה "אידיוט תשחרר אותי!" צעקתי ודחפתי את יונגי ממני לפני שמישהו שם לב למה שקרה בכלל ויצאתי בריצה מהכיתה. ברחתי לשירותים ונעלתי את עצמי באחד התאים.
"ג׳ימין?" שמעתי את יונגי לוחש.
"אני כאן" לחשתי ופתחתי את הדלת של השירותים לאט.
"ראיתי מה קרה... אתה יודע.." יונגי אמר ונכנס לתא של השירותים יחד איתי.
"אני מצטער" השפלתי את המבט שלי.
"זה לא באשמתך." הוא נאנח ונתן לי נשיקה קטנה. " אני הייתי צריך לשמור עליך. אתה אמרת לי שאתה לא אוהב שכולם מתחילים איתך אז הינה... בייבי אנחנו כבר לא סוד" הוא לחש לי.
"אנחנו לא?" שאלתי עם חיוך.
"תבטיח לי שאתה אבל תתנהג כמוך ולא כמו סנוב מעצבן." הוא ביקש. "אני יודע מי זה ג׳ימין האמיתי וזה הג׳ימיני שאני התאהבתי בו." יונגי הניח את הידיים שלו על הלחיים שלי.
"אני מבטיח. אני מוכן לוותר על זה בשבילך" חייכתי ונתתי לו נשיקה קטנה.
"קדימה בוא נצא מפה כבר שאני יוכל להראות לכולם למי אתה באמת שייך" יונגי חייך וגרר אותי מחוץ לשירותים, חיבקתי לו את היד וחייך חיוך גדול. אני לא צריך להחביא את כמה שאני אוהב את יונגי כל כך. אנשים הסתכלו עלינו מוזר, שאלו אותנו שאלות.. וכן זה קצת הביך אותי אבל לי לא היה איכפת אני לא הפסקתי להתנשק עם יונגי. אני פשוט האהבתי לראות את הפרצופים ההמומים של אנשים. הייתי צמוד אל יונגי כל היום, אני ולצערי לא עמדתי בהבטחה שלי אליו... אני לא התנהגתי בדיוק איך שיונכי לא אוהב, ג׳ימין הנוראי. אני ראיתי שיונגי לא אהב את זה. הוא ניסה להתרחק ממני ופעם אחת הוא כמעט התפרץ עלי, אבל הוא שמר על עצמו מאופק. בסוף הבית ספר אני פשוט ברחתי לו, התחלתי לרוץ לכיוון הבית שלי אני לא יכלתי להסתכל אפילו על יונגי.
"אתה זוכר שאני נוהג נכון?" יונגי עצר את הרכב שלו לידי.
"אני יודע שאתה כועס עלי" אמרתי ונכנסתי לרכב מיד. זה היה מתוך הרגל כבר..
"אז אתה בורח... במקום להתנצל ולנסות לפתור את זה בדיבורים?" יונגי שאל. התחילו לרדת לי דמעות, הרגשתי רע.
"אל תבכה עכשיו ג׳ימין אתה יודע בדיוק מי אשם בזה"
"אני אני אשם ואני מצטער. אני מניח שאתה עדיין כועס עלי" נאנחתי "אתה הולך להפרד ממני?" שאלתי בהיסוס.
"לא." יונגי ציחקק "זה פשוט שאתה... הבטחת לי.."
"יונגי~ סליחה" בכיתי.
"תפסיק לבכות." הוא גילגל את העיניים שלו.
"אבל אני מתחרט על מה שעשיתי יונגי...אני נורא מצטער" אמרתי והשפלתי את המבט שלי.
"ג׳ימין...אני אוהב אותך. אני לא אוהב את הסנוב שאתה ניהיה כשאתה בבית ספר, אתה חייב להפסיק לחשוב מה אחרים חושבים עליך ולהיות אתה. אתה מדהים, אתה בן אדם טוב." יונגי נאנח "אני רוצה לצאת עם ג׳ימין שיושב עכשיו לידי." יונגי חנה את האוטו שלו והסתכל עלי "ג׳ימין עם רגשות. ג׳ימין האמיתי" הוא אמר ואני מיד נישקתי אותו.
"תן לי עוד הזדמנות. אני אהיה טוב אני נשבע" התחננתי והחזקתי לו את הידיים חזק, יונגי חייך חיוך קטן ויצא מהאוטו. יצאתי אחריו מהר ורצתי לחבק אותו.
"אני לא נפרד ממך. ואני לא עומד למות אתה יכול להוריד הילוך בריגשי" הוא אמר והניח את היד שלו על המותן שלי.
"אני מצטער" מילמלתי ונתתי לו נשיקה קטנה.
"אתה אוהב נשיקות הא?" יונגי שאל.
"אה שחכתי שאתה לא אוהב שנוגעים בך... ברור למה שתרצה את השפתיים שלי על השפתיים שלך אם אתה בכלל לא אוהב שאני מניח את היד שלי על הכתף שלך.." הסתובבתי והתחלתי ללכת לכיוון הדלת.
"ג׳ימין, ג׳ימין, ג׳ימין..." יונגי נאנח והלך אחרי "פרינססה" הוא קרא לי.
"מה?!" שאלתי בחוסר רצון.
"יונגי תפס לי את המותניים והצמיד אותי לאיבר שלו שלהפתעתי היה קשה"
"או~" ברחה לי גניחה קטנה.
"אני לא מוכן יונגי" נשכתי את השפה שלי. יונגי פתח את הדלת וציחקק.
"אז לך להתארגן" יונגי מחץ לי את התחת.
"אל תבוא להפתיע אותי אבל." אמרתי ונכנסתי לתוך הבית שלו.
"אני לא מבטיח כלום" הוא אמר ונכנס לדלת אחרי.
"אני כבר בא." רצתי למלקלחת להתארגן.
"היי ג׳ימיןןן~~ אני מחכה לך כבר חצי שעה~" יונגי התגנב מאחורי וחיבק את הגוף הערום שלי.
"אה~ עוד כמה שניות" דחפתי אותו בעדינות.
"לא יכול" יונגי אמר וסובב אותי.
"יונגיי~~" התבכיינתי והסתובבתי אליו "לא" ציחקקתי "עוד כמה שניות, אני מבטיח" נתתי לו נשיקה קטנה. אבל לא יכלתי להפסיק, נישקתי אותו שוב ושוב ועטפתי את הרגליים שלי מסביב למותניים של יונגי. יונגי החזיק אותי עליו ונישק אותי בחזרה, הוא לקח אותי למיטה והוריד את הבגדים שלו מהר.
"לאט. יש לי שיעור היום" לחשתי.
"רק אם תתן לי לצפות בך רוקד היום" יונדי קבע
"אוקיי.." נאנחתי ושניה אחר כך הרגשתי את האיבר שלו בתוכי. הוא זז לאט ובעדינות בזמן שהוא נותן לי נשיקות קטנות על הצוואר.
"כואב לך בייבי?" יונגי שאל.
"לא, אני בסדר" חייכתי ונתתי לו נשיקה קטנה "אתה כל כך טוב, הכי טוב" נשכתי את השפה שלי.
"כן? אף אחד אחר לא הצליח לגרום לך להרגיש ככה?" הוא שאל.
"רק אתה. ואני רק שלך. אני אוהב אותך" לחשתי בזמן שאני גונח גניחות קטנות ושקטות.
"אני אוהב אותך גם ג׳ימיני שלי" יונגי חייך.