פרק 27 - חיבור

2.1K 76 434
                                    

פרק 27 – חיבור

אמצע פברואר, כיכר גרימולד.

הארי הסתכל על דראקו שהעמיד פנים שהוא קורא ספר בכורסא שליד האח. הוא בהה באותו עמוד כבר חצי שעה. הארי ידע שהוא דאג בגלל הפגישה שעתידה להתקיים בקדוש מונגו. שניהם היו מאוכזבים מהניסיות הגרועים בפגישות הראשונות שלהם. הפעם הראשונה הייתה הנוראית ביותר, השיקוי היה צריך למנוע כל סוג של זעזוע וגם למנוע מהצגת הזיכרון להיראות כמו זיכרון הגיגית. זה בלבל את הארי מאוד כשהוא יצא מהפגישה עם זיכרון 'ישן'. הוא גם התעורר עם כאב ראש ותחושת סחרחורת שלקח לה שעות לעבור.

אחרי הפגישה הראשונה, ווטסון ומקיין עבדו יחד ושינו את השיקוי שהוא היה צריך לקחת כך שהוא יהיה מודע מספיק לדראקו ולזיכרון בזמן שהוא חלק אותו. אבל כאב הראש והסחרחורת המשיכו להוות בעיה. הפיתרון היחיד היה להוריד את מספר הפגישות. עכשיו הם הלכו לקדוש מונגו פעם בשבוע. ווטסון קיוותה שבקרוב התודעה של הארי תקבל את הזיכרונות יותר טוב, אבל עד אז הם יצטרכו לעשות את זה לאט. הפגישה הבאה עתידה להיות בעוד יומיים.

"דראקו, בוא נצא לאנשהו."

דראקו הרים את מבטו במהירות מהספר, "אתה מרגיש בסדר?"

"כן, אני בסדר." הארי אמר בסבלנות, שלוש המילים הללו בסדר הזה הפכו למילים הפחות אהובות עליו בשפה האנגלית. "אני רק משועמם, בוא נלך לסמטת דיאגון. אפשר לעבור בהוקוס מוקוס ולהביא משהו לטדי ולהפתיע אותו כשהוא יחזור." אנדרומדה הודיע בפתאומיות לפני כמה ימים שהיא וטדי יוצאים לחופשה באמריקה כדי לפגוש את הקרובים מהצד של בעלה המנוח. הארי חשד שהיא מנסה לתת לו ולדראקו קצת זמן להכיר יותר טוב אחד את השני בלי הנוכחות הרועשת והסקרנית של טדי. למרות שלדראקו עדיין היה את היחידה במרכז, הוא עכשיו העביר את רוב הזמן הפנוי שלו בכיכר גרימולד.

דראקו המשיך להסתכל עליו והארי ידע מה הוא חושב. הם עדיין לא הלכו יחד באזורים של הקוסמים כזוג. הנביא היה נואש להשיג תמונות של שניהם יחד והנחו צלמים לארוב להם ברחוב ובכניסה לפארק ולמרכז. כדי להימנע מלעבור דרכם כל יום כשהוא הולך לראות את הארי, מקיין הוסיפה את כיכר גרימולד לרשת הפלו של המרכז כדי שדראקו יוכל לעקוף אותם.

דראקו סגר את הספר והניח אותו בצד, "בסדר, בוא נלך."

נקודת ההתעתקות הקרובה ביותר הייתה במרחק ארבעה בלוקים מהחנות של ג'ורג'. הם יצאו מהסמטה ונכנסו אל הרחוב. זה היה מוקדם בצהריים והשמש החורפית הקלושה ניסתה לזרוח ולהאיר מבעד לעננים האפורים. נראה היה שמזג האוויר הקר מנע מהאנשים לצאת והם לא נתקלו בהרבה אנשים כשעשו את דרכם במורד הרחוב. הארי ראה כמה קוסמים שסובבו את ראשם בצורה בוטה כשהם עברו דרכם אבל אף אחד לא אמר דבר או ניסה לעצור אותם. הם שיחררו אנחת רווחה כשהם הגיעו לחנות ודראקו משך את הדלת ופתח אותה.

טוויסט של גורלOù les histoires vivent. Découvrez maintenant