SHIT, maybe I missed you

פרק 66

״אתה יכול להביא לי את הבגדים שעל המיטה?״ שאלתי והתקדמתי אליו

״כן״ הוא אמר וצחק ״עצלן...״ מלמל לעצמו לגרם לי לצחוק

״שמעתי את זה!״ צעקתי לו ושמעתי שגם צחק

״זאת הייתה המטרה״ הוא אמר ומיד לאחר מכן הופיע שוב בפתח חדר האמבטיה שהבגדים שלי בידיו

״תודה״ אמרתי ונתתי נשיקה יבשה לשפתיו, הוא חייך והנהן ״אני אתלבש ונצא טוב?״ שאלתי, לבשתי על עצמי את הבגדים בזריזות ויצאתי בחזרה לחדר

״בסדר״ הוא אמר והתחיל לנעול את נעליו

~~~~~

״אתה לחוץ?״ שאלתי את לואי כאשר עמדנו מחוץ לבית של ההורים שלי, שנמצא מול הבית שלי

״קצת...״ הוא אמר, יכולתי לדעת שלמרות שהוא לא יאמר את זה הוא לחוץ עד מוות

״אל תהיה״ אחזתי בידו ושילבתי את אצבעותינו ביחד, הנחתי את ידי על הלחי שלו וליטפתי ברכות, הוא עצם את עיניו ונראה שנרגע קצת למגעי ״הכל יהיה בסדר״ הוא פתח את עיניו והביט עמוק לתוך עיניי, חייכתי חיוך מרגיע והוא נישק את שפתיי נשיקה רכה.
הסתובבתי לדלת ודפקתי עלייה, מחכה לשמוע את קולה המוכר של אימי

״רק רגע!״ שמעתי אותה קוראת ומיד חיוך התפשט על שפתיי, לא ראיתי אותה כבר שבועיים והתגעגעתי אלייה. שמעו את המנעול מסתובב והוא חשף את פנייה המחייכות ״הארי! אלוהים התגעגעתי אלייך!״ היא קראה ומשכה אותי לחיבוק, ידי התנתקה מזו של לואי וחיבקתי אותה בחזרה

״מה שלומך?״ הוא שאלה וליטפה את פניי

״אני בסדר אמא...״ אמרתי בגיחוך, היא דואגת יותר מדי

״אני שמחה לשמוע, עכשיו זוז אתה מסתיר לי את חבר שלך״ היא אמרה וסימנה לי עם ידה לזוז כדי שתוכל לראות מי עומד מאחוריי, זזתי הצידה והבטתי בלואי שעמד שם עם חיוך מתוק

״היי״ הוא אמר במבוכה, הוא פשוט הדבר הכי טהור בעולם הזה...

״הארי?״ אמא שלי הפנתה את פניה אליי ומבטה מבולבל, הסתכלתי ללואי וראיתי שהוא מאוכזב, הוא חושב שהיא לא אוהבת אותו לעזעזל!

״מה?״ שאלתי, ידעתי מה היא הולכת לעשות, היא כזאת צפויה...

״למה לעזעזל לא אמרת לי שחבר שלך זה לואי?!״ היא אמרה ונתנה מכה לכתפי, מתחילה לצחוק. ראיתי שלואי נירגע והאמת שזה גם הרגיע אותי

״בוא לפה מתוק...״ היא אמרה ופרסה את ידייה, לואי חייך ונכנס בין ידייה, מחבק אותה

״אוקיי זה מספיק״ אמרתי ומשכתי את לואי בחזרה לידי, תרגעי אישה!

״תפסיק להיות קנאי הארי, זאת אמא שלך...״ הוא אמר וגרם לאמא שלי לצחוק, אני לא מסוגל לראות אותו ליד בן אדם אחר... גם אם זו אמא שלי

״אני כבר אוהבת אותו״ היא אמרה בשמחה ״בואו תיכנסו פנימה, קפוא בחוץ״ היא זזה מפתח הדלת ופינתה לנו את הכניסה, נכנסנו פנימה ושמתי לב פתאום לדמות מוכרת יושבת על הספה

״ג׳מה?״ שאלתי בהלם, היא אמורה להיות בקולג׳, מה היא עושה פה?!
היא סובבה את מבטה אליי ונראה שלקח לה שנייה לקלוט שאני עומד מולה

״הארי!״ היא קראה בשמחה ורצה לכיווני, חיבקתי אותה והיא צחקה

״התגעגעתי אלייך מפגרת!״ אמרתי ולא ניתקתי את החיבוק שלי ממנה, לא ראיתי אותה כבר שנה וקצת

״גם אני התגעגעתי אלייך טמבל״ היא אמרה באושר, התנתקנו מהחיבוק ומבטה נתפס על משהו מאחוריי ״לואי?״ היא שאלה בהלם ״לואי טומלינסון זה החבר שלך?״ היא צעקה בחיוך והתקדמה אליו, מחבקת אותו חיבוק קצר ״כמה טוב לראות אותך שוב...״ הוא אמרה בנימוס ״אתה יודע... הארי לא מפסיק לחפור עלייך...״ הרגשתי את העצבים בגופי עולים, תסתמי!

״באמת?״ לואי שאל, עושה את עצמו מופתע ״טוב לדעת״ הוא צחק והעביר את מבטו המשועשע ממנה אליי. הרגשתי צורך לקטוע את השיחה לפני שתהפוך למביכה אפילו יותר

״אנחנו בחדר״ אמרתי ומשכתי את ידו של לואי אליי ״תקראו לנו שיושבים לאכול״ צעקתי, נכנסנו לחדר וטרקתי את הדלת, משחרר נשימה ומעביר את אצבעותיי בשיערי, שומע את לואי צוחק מהצד ״אני ממש שמח שזה מצחיק אותך״ אמרתי בציניות והתקדמתי אליו

״כן, זה קצת מצחיק...״ הוא מלמל והתקדם לכיווני, אחזתי במותניו וקירבתי אותו אליי ״אני שמח לדעת שאתה לא מפסיק לדבר עליי...״ הוא מלמל בהתחכמות

״תסתום לואי״ אמרתי בייאוש ״פשוט תסתום....״