SHIT, maybe I missed you

פרק 35

פתחתי את דלת הבית ונכנסתי, לואי נכנס וסגר אחריו, הוא נראה כל כך שמח ואני יודע שזה בגלל הקעקוע.
הוא התקרב אליי וכרך את ידיו סביב צווארי, הנחתי את ידיי במותניו והוא חייך אליי לפני שעמד על קצות אצבעותיו ונישק אותי. משכתי אותו קרוב יותר אליי ונישקתי אותו בחזרה, השפתיים שלנו זזו בצורה מושלמת אחת כנגד השנייה, אני לא יכול לתאר במילים מה שאני מרגיש לילד הזה.

״אני עדיין לא מאמין שקיעקעת את זה״ הוא אמר בחיוך ענק והשפיל את ראשו במבוכה

״זה חשוב לי״ אמרתי והרמתי את ראשו מסנטרו

״תודה״ הוא אמר בקול חלש ואז שוב נישק את שפתיי ברכות

״אתה רעב?״ שאלתי אותו כאשר התנתקנו, עדיין נשארים קרובים אחד לשני, הוא הנהן והניח את ראשו על חזי. עטפתי אותו בין זרועותיי והרגשתי איך הוא נרגע למגע שלי, בדיוק כמו שאני נרגע למגע שלו ״מה אתה רוצה שאני אכין?״ שאלתי וליטפתי בעדינות את שיערו

״לא אכפת לי״ הוא אמר ועיניו עצומות

״אוקיי״ אמרתי, הוא הרים את ראשו ונתן נשיקה מהירה לשפתיי. הלכתי למטבח והתחלתי להוציא את הדברים שאני צריך

״מה אתה מכין?״ הוא שאל והתיישב על השולחן במטבח,

״הפתעה״ אמרתי והוא חייך, החלטתי שאכין עוף מטוגן, אני יודע שהוא אוהב את זה.... במחשבה שנייה אולי כדאי שאחליף קודם בגדים, אני עם בגדים יפים עכשיו ואני לא רוצה להרוס אותם ״לו״ אמרתי והתקדמתי לעברו, נעמדתי בין רגליו והוא הסתכל עליי במבט שואל ״אני הולך להחליף בגדים טוב?״ אמרתי ״תחכה לי פה אני כבר חוזר״ הוא הנהן והנחתי נשיקה מהירה על שפתיו לפניי שהסתובבתי ועליתי במדרגות לחדר שלי. נכנסתי לחדר ופתחתי את הארון, הוצאתי מכנס טרנינג ומיד פשטתי את החולצה ממני, החלפתי את מכנס הסקיני לטרנינג ונשארתי בלי חולצה, אני שונא להיות עם חולצה בבית. ירדתי במדרגות ושלואי ראה אותי הוא חייך. חייכתי אליו חזרה ונראה שהוא הסמיק ששם לב שאני בלי חולצה. זה מצחיק שהוא ראה אותי ערום אבל לראות אותי בלי חולצה זה מה שמביך אותו... הוא כל כך טוב ותמים שזה הורג אותי

״אתה צריך עזרה במשהו?״ הוא שאל, בחנתי לשנייה את המטבח, המתכון קל אז אני לא ממש צריך עזרה...

״אני מעדיף שתמשיך לשבת שם ולצפות בי, אני אוהב שאתה עושה את זה...״ הוא הסמיק והנהן, התחלתי להכין את העוף ופתחתי את הגז, שופך לתוך המחבת שמן ומחכה שירתח

״הארי....״ הוא אמר פתאום בקול שקט

״כן?״ שאלתי ועדיין נשארתי עם גבי אליו, ממשיך בעיסוקי

״עם מי דיברתי אתמול בלילה?״ הוא שאל פתאום, לעזעזל....חשבתי שהוא ישן! אני לא רוצה לערב אותו בזה...