SHIT, maybe I missed you

פרק 37

~נק׳ מבט לואי~

הרגשתי רעד עובר בכל גופי ופתחתי בעייפות את עיניי, רואה שהשמש מתחילה לזרוח. אני מרגיש נורא, קר לי אבל חם לי, אני רעב אבל מצד שני יש לי בחילה נוראית. אני לא מאמין שהארי ישן איתי שאני חולה... אני לא רוצה שהוא ידבק ממני... ניסיתי לומר לו אתמול אבל הוא לא ממש הקשיב לי ואיך לומר את זה? לא הייתי ואני עדיין לא במצב שמאפשר לי להתווכח איתו.
עצמתי שוב את עיניי, מנסה לחזור לישון אך מהר מאוד מבין שזה חסר טעם. הגוף שלי הרגיש כל כך עייף וכל כך חלש אך לא הצלחתי להביא את עצמי למצב של שינה. התלבטתי אם להעיר אותו ולומר לו שאני מרגיש זוועה אך מיד שללתי את זה, גם אם אני לא מרגיש טוב וגם אם הוא אמר לי להעיר אותו שאני צריך משהו, שאני מסתכל על הפנים שלו והוא כל כך שליו אין שום סיכוי שאני אהרוס לו את זה.

הרגשתי את הראש שלי דופק ואת הבטן שלי מתהפכת, אלוהים.... מיהרתי לשחרר את אחיזתו ממני ולקום לשירותים, פתחתי את המכסה של האסלה ורכנתי מעליו. בשנייה כל מה שאכלתי ביום האחרון עלה מהקיבה שלי לגרון ונשפך החוצה, הרגשתי את הדמעה היחידה שמבצבצת בעיני ממאמץ והמשכתי להקיא את נשמתי, חסר אונים. הרגשתי גוף גדול מאחוריי ולקח לי פחות משנייה לזהות את המגע החם של הארי, הוא התכופף לגובה בו ישבתי מעל האסלה, משחרר את כל האוכל מקיבתי. הוא ליטף את שיערי ואז ירד לגבי, מלטף בנחמה ועומד מאחוריי, דמעות נוספות התחילו להיבנות בעיניי והרגשתי שהגוף שלי הולך לקרוס אם לא יהיה מי שיאחוז בו.

כאשר סיימתי להקיא הכל התיישבתי עם גבי כנגד האסלה, הארי הוריד את המים והתיישב קרוב אליי. התחלתי לבכות, לא בכי של עצם, בכי של כאב. הרגשתי שכל הגוף שלי כואב ורק רציתי שזה יפסק

״זה בסדר״ הארי לחש והכניס אותי בין זרועותיו הגדולות והמנחמות

״ה...הארי כואב לי״ לחשתי ואחזתי בחולצה שלו ״הכל כואב לי״ הוא המשיך ללטף את הגב שלי בשקט, מדי פעם נותן נשיקה לראשי עד שנרגעתי. עצמתי את עיניי והרגשתי איך העייפות נופלת עליי. הוא אחז בי ומיהר לקרב אותי לכיור, מחזיק בי בכל הזמן שציחצחתי שיניים כדי להעביר את הטעם הרע שבפי, הוא אחז בי כל הזמן ודאג שאם אפול אפילו לשנייה, הוא יהיה שם כדי לאחוז בי.

שסיימתי לצחצח את שיניי לא יכלתי לעמוד יותר, הוא הבין את זה מכך שעיניי החלו להיסגר מעצמן והרים אותי, יד אחת שלו מונחת מתחת לברכיי ויד שנייה מאחוריי צווארי. הנחתי את ראשי על חזו ונרגעתי לתחושה שהוא שומר עליי. הוא הרים אותי עד למיטה ואז הניח אותי עלייה ברכות ועדינות. הוא כיסה אותי ונשק לראשי לפניי שהתיישב על המיטה וליטף בעדינות את שיערי

״תנסה לישון, אני אלך להכין לך מרק בנתיים״ הוא אמר

״אני לא רעב״ לחשתי באפיסת כוחות

״אתה תהיה חייב לאכול משהו בהמשך היום״ הוא אמר בדאגה ״איפה הטלפון שלך?״ הוא שאל בצורה פתאומית וגרם לעיניי להיפקח מעט