גייז בשחור // לארי סטיילינסון

7.

לואי שכב בחוסר מעש בסלון ובהה בטלוויזיה בשעמום כשליאם יצא מחדרו אל הסלון בלבוש מהודר.
הוא הסב את מבטו מן המסך אליו, "מישהו פה דפק הופעה" שרק בהתפעלות, "לאן אתה יוצא?".

"לבר" ליאם השיב בזמן שסידר את מכפלות שרוולי חולצתו.

"בלבוש הזה?" הוא עיקם את אפו וסרק אותו שנית.

ליאם הביט בו, "מה רע בו?" שמץ של חשש נכנס לקולו וגרם ללואי להזדקף. לא היה דבר רע בלבושו, והעובדה הזו לכשעצמה הייתה מעוררת חשד.

"המממ" הנמוך קם מן הספה ובחן את ליאם מקרוב יותר. הוא החל להסתובב סביב הבחור המסכן שעמד נטוע במקומו בחוסר ההבנה מה חברו עושה לעזאזל.
עיניו של לואי סרקו את ליאם במהירות. הוא העביר את מבטו על המכנס של ליאם, זה היה אותו ג'ינס סקיני צמוד שלואי אמר שמבליט לו את התחת. הוא נגע בבד החולצה מבלי לספק לו הסברים. זה היה בד קשמיר. לואי לא היה צריך להעיף מבט בתוויות בשביל לדעת שזו החולצה מגוצ'י שקנה לו ליומולדת. במבט זריז אפשר היה לראות ששני הכפתורים הראשונים של חולצתו היו פתוחים והוא גיחך לעצמו בשקט כשראה את שיערותיו של ליאם מסודרות לאותו הכיוון בדיוק. הוא השקיע הרבה מחשבה בלבוש שלו.
"לפי איך שאתה נראה," הוא עצר מול פניו, "וגם מריח" הוא זיהה את הבושם של קלווין קליין שליאם לא השתמש אף פעם בטענה שהוא חגיגי מידי. "אתה מנסה להרשים מישהי" קבע, "או מישהו" הוסיף במבט קורץ. הוא תמיד ניסה להוציא את ליאם בכוח מן הארון ללא סיבה ברורה.

"מה? לא!" ליאם הגיב יותר מידי מהר והסתכל לצדדים בניסיון לברוח ממבטו החודר של לואי.

"נו באמת ליאם אני לא צריך להיות סוכן מוסד בשביל להבין את זה" הוא גלגל את עיניו והתרחק ממנו, "אז..." התיישב על הספה בחזרה בשילוב רגליים נשי, "ספר לי הכול" הוא הניח את ידיו על ברכיו ושברב את שפתיו בצורה מגוחכת. כשזה נגע לדרמות לואי תמיד היה בעניין של לדעת הכל.

"אני ממש צריך לרדת לבר כבר" ליאם ניסה לתרץ אך הגיי קטע אותו בחוסר סבלנות.

"קדימה פיינו אין לי כוח למשחקים שלך. תשפוך".

ליאם עוד התלבט בינו לבין עצמו האם להיכנע לדרישות של חברו ולואי בתגובה נאנח בקול מאוס. "מה הטעם בחבר הכי טוב הומו אם אתה לא מוכן לספר לי על דרמות? דבר".

ליאם חייך למשמע הדרמטיות של לואי. "טוב נו" והתיישב על יד הבחור ששינה את תנוחתו ונשען בנוח על הספה, "קודם כל זו בת" פתח וגרם לאנחת אכזבה לצאת מפיו של הנמוך.

"זה כבר לא מתחיל טוב" מלמל וחטף כרית לפרצוף מצד ליאם.

"והיא הדבר הכי יפה בעולם" המשיך ולואי התרכך מעט, "אתה בטח יודע הרי שבשבוע האחרון אני כל יום אני יורד לבר שלידנו," פתח ולואי הינהן. לא היה לו שמץ של מושג שזה מה שליאם עשה. "אז ראיתי אותה לפניי כמה ימים שם למטה ומאז אני יורד כל יום לבר בתקווה למצוא אותה שוב" הסביר.