ג'ימין ישב בצד השני על יד אחיו שהיה על יד ארוסו.
דודתם הייתה בעבודה אחרי שבילתה בבית כל הסוף שבוע כי ביקשה יום חופשי במקום ה-יום החופשי שלה.
"אז יונגי," התחילה, "מי, מה, מתי, איפה, למה?"
"שין-הא," ג'ימין הסתכל עליה במבט מאיים.
"מה?" אמרה ואז הבינה שלא הייתה מובנת מספיק כששחור השיער יושב על ידה, ג'ימין קיווה שהוא לא רועד, הוא לא, הוא פשוט היה מופתע.
"מי - סופר אהוב, מה - ספר אהוב, מתי התחלת לקרוא, איפה - מקום אהוב לקרוא, למה אתה קורא," הסבירה את עצמה.
יונגי חשב כמה שניות לפני שענה, "אין מועדף, איך מועדף, כשהייתי בן חמש, בחדר שלי, כי זה מרגיע ומעשיר," ענה הנער מהר.
"מעניין," היא שילבה את זרועותיה ונשענה אחור על כיסאה, "הספר שקראת הכי הרבה פעמים?"
" '1984', 'תפסן בשדה השיפון' ו'אל תיגע בזמיר' " ענה יונגי.
"אתה מחשיב אחד מהם כאהוב ביותר? עם לא למה?"
"שין-הא," קרא ג'ימין.
"תן לי לשמוע מה יש לו לומר," היא ירתה באחיה והוא עשה פרצוף חמוץ שותה מהתה שלו.
"אלו ספרים שאתה צריך לקרוא אותם כמה פעמים בשביל להבין מה נקודת המבט שלך אליהם, ההתייחסות שלך ללילה מתקבל רק אחרי שאתה מבין מה קורה באמת, אבל הם לא נחשבים לאהובים מכיוון שהסיפור שלהם הוא לא סיפור אהוב, הוא בעל מוסר וחשיבות למציאות עצמה," ענה הנער.
"תפסן השדה השיפון הא? אמא שלנו מנסה לגרום לג'ימין לקרוא אותו כבר שנים."
"לא היא לא וקראתי אותו, יונגי המליץ לי עליו, לא אמא."
"רגע, אתה גרמת לג'ימיני שלנו לקרוא את הספר האהוב ביותר על אמא שלנו?" אמר צ'אניול מופתע, "ברוך הבא למשפחה."
"כשאמא תבוא לביקור היא תתכנן חתונה," אמרה שין-הא ונאנחה.
ג'ימין גלגל את עיניו וקם ממקומו, הוא חטף עוגייה מהקערה ואז מיהר לכיוונו של יונגי מושך אותו, "אנחנו הולכים, הבכתם אותו מספיק," אמר.
"אתה בסדר?" שאל ג'ימין כשהיו במסדרון בדרך לסלון.
"כן, אחים שלך נחמדים."
"הם לא הלחיצו אותך?"
"אולי עם כל דיבורי החתונה בסוף, אבל חוץ מזה לא," יונגי גיחך, הם עלו לחדרו של ג'ימין עם התיקים שלהם.
יונגי אהב את האווירה בבית מלא הספרים, למרות שהוא לא הודה בזה שלא היה הכי בנוח עם השאלות המהירות על מה שהוא קורא או אוהב, היו לו רגשות עזים לספרים שאהב או שנא, לחשוף את המחשבה הכללית גרמה לו לחשוב על המילים שלו שוב ושוב, הוא קיווה שלא נשמע מתנשא או משהו. אבל כנראה שהם קיבלו את זה יותר טוב משציפה.
"יש לי את הספר שירה שהשאלת לי חודש שעבר," אמר יונגי והוציא אותו מתיקו מגיש אותו לג'ימין, "יש שם דף עם קצת מחשבות שהשארתי עם תרצה לקרוא."
"ת-תודה," גמגם ג'ימין ולקח את הספר מידיו, הוא הניח אותו על שידת הלילה שלו, הוא היה שמח לשמוע מה ליונגי היה לכתוב על השירים היפים בו.
YOU ARE READING
Classics Hunt | Yoonmin (HEB)
Fanfictionכשהנער החדש בבית הספר מגיע כל יום עם ספר חדש לבית הספר, יונגי מתחיל להתעניין. "למה אני כותב את הרשימה הזאת?" שחור השיער שאל את עצמו. _________ יונמין מערכת יחסים בין שני בנים הרבה היסטוריה הרבה קלסיקות ציטוטים פלאף אזהרת ספויילרים לספרים, סדרות...
